עו"ד עדנה הראל-פישר, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "בעברי הייתי אחראית על תחום האסדרה במגוון תחומים, בייעוץ המשפטי לממשלה. יש הנחה מקוממת שאסדרה היא דבר רע ומכביד ובהגדרה היא עודפת, כשנקודת המוצא היא שאסדרה היא דבר הכרחי המגן על שלום הציבור ומגוון אינטרסים ציבוריים חיוניים. מן הסתם יש להבטיח שנע
שית אסדרה מיטבית שצריכה לא להטיל נטל עודף, אך היא קודם כל צריכה להביא למירב התועלת למשק תוך בחינת ההשלכות וניהול הסיכונים כהגדרת החוק.
"האמירה שמדובר רק על הקפאה של אסדרה, טומנת בחובה סיכון ממשי לציבור, כי השאלה מהי אסדרה ניתנת לסתירה ופרשנות. הוויכוח האם דבר מה הוא אסדרה או לא, הוא ויכוח לגיטימי, אבל פה ניתן כלי שמאפשר לפגוע באינטרסים ציבוריים, למנוע פרסום אינטרסים של גורמים שמעוניינים שאותן הוראות לא יאכפו. אותו בעל מסעדה מקורב לשר, יכול לבקש נוהל סמוי ולא גלוי ולהפוך בכך את ההוראה לבדיקת ליסטריה למוקפאת. כמה תינוקות יאבדו חייהם בזמן הזה?
"כיום המטרה בחוק היא ליצור תפיסה כוללת של אסדרה כדי לטייב אותה. בהצעה הקונקרטית לא מדובר על בקרה אלא יצירת מאגר קונסטיטוטיבי, שהוא רעיון שהוועדה כשדנה בחוק דחתה אותו ובדין. הוא שונה במובהק מרשומות המתקיימות כמאגר וזו תקלה גדולה ליצור את המאגר כקונסטיטוטיבי.
"לגבי ההקלה ברי"ה, הקלות באסדרה יכולות להיות מוטעות מהיסוד ולהוות פגיעה באינטרס הציבור - יש לבדוק את האיזונים וההשפעות ונקודת המוצא צריכה להיות הגנה על האינטרס הציבורי ולא ההקלות באסדרה".