ועדת הבריאות דנה (יום ב', 3.6.24) בהיעדר הפיקוח על מחירי המזון הנמכר בחנויות בתי החולים. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי, הדגיש כי "מדובר בקהל שבוי, שאסור לשדוד אותו על מוצרים בסיסיים כמו קפה ובקבוק מים. הזכיין יכול להרוויח במחירי המוצרים היוקרתיים". הוא הלין בדיון על התנהלות משרד הכלכלה, וטענת אנשיו כי הדבר באחריות הרשות להגנת הצרכן. משריקי דרש לקבל בתוך חודש עמדה מפורטת ממשרד הכלכלה לגבי הפיקוח על מוצרי מזון בבתי חולים - האם יש מקום לפיקוח כזה, על אילו מוצרים ובאיזה אופן ניתן לפקח.
בנוסף, ביקש משריקי ממשרד הבריאות לערוך בדיקה מקיפה מול כלל בתי חולים אילו מוצרי מזון מבין המוצרים שנמכרים בבית החולים ניתן לקבוע אותם כמוצרים בפיקוח. בהתאם לתוצאות הבדיקה - משרד הבריאות התבקש להנחות את בתי החולים, לקבוע בתנאי המכרז כי יהיו מספר מוצרי מזון בסיסיים שישווקו במחיר קבוע ומוזל לציבור המגיע לבתי החולים.
לפני יותר מעשור, בשנת 2014, הנחה מנכ"ל משרד הבריאות דאז הפרופסור
רוני גמזו, את חשב המשרד לבדוק את מחירי המזון בבתי החולים. זאת לאח שנחשף כי בתי החולים בוחרים את מפעילי עמדות המזון בהתאם לגובה התשלום שיעבירו אליהם, וגובים מהם בממוצע כמחצית מההכנסות שלהם - מה שמגביל את האפשרות שלהם להפחית מחירים. ממשרד הבריאות נמסר אז כי "נושא זה ייבחן, בין השאר, תוך שקילת כלל המוסדות במערכת ולא רק מוסדות ממשלתיים".
היו"ר משריקי ציין לשבח את הפיקוח שמתבצע על-ידי שירותי בריאות כללית בבתי החולים שבבעלותם, והזכיר כי פעולות הפיקוח לא פגעו ביכולת של בתי החולים להתקשר עם זכיינים.
קהל שבוי
יוזמי הדיון, ח"כ
אברהם בצלאל (שס), אימאן חט'יב יאסין (רע"ם) ומשה פסל (הליכוד) הדגישו כי כיום, אין כל התערבות של משרד הבריאות או של רשות התחרות באופן התמחור של מוצרים הנמכרים בבתי החולים. התוצאה שקפה, מאפה או כל מוצר אחר הנמכר בקפיטריות בבתי החולים מחירו יקר משמעותית ממקום רגיל. כך לדוגמה, משקה אייס קפה קטן בבית חולים שיבא עולה 19 ש"ח, קפה הפוך קטן בבית החולים שמיר אסף הרופא עולה 13 ש"ח.
בשונה ממקומות אחרים, הקונים בעמדות הקפה שבבתי החולים הם קהל שבוי, ולרוב אין להם מקום אחר שיוכלו לקנות בו. בכוחם של בתי החולים להציב את עניין התמחור הנמוך כתנאי במכרז, אך בעבר נטען כי הרווח של בתי החולים מהזכיין הוא שיקול מרכזי בעת המכרז, דבר המקשה על הזכיין למכור את המוצרכים במחיר נמוך. משרד הבריאות התבטא בעבר כי ישקול להתערב בפיקוח על המחירים בבתי החולים ולא רק במוסדות הממשלתיים, אך בפועל לא נעשה דבר.
הד"ר דליה שיליאן, כלכלנית ראשית של הרשות להגנת הצרכן, הציעה כי בתנאי המכרז יוכלל מחיר-סף למספר מוצרים, ואילו ידידיה שרלו מנהל אף הפיקוח על האשפוז במשרד הבריאות, הודה בבעיה, וטען כי יש לאפיין מהם מוצרי הבסיס עליהם יכול להתבצע פיקוח כמו מים וקפה. "ברור שאם יש בונבוניירה יקרה, על מחירה לא יכול להיות הגבלה", אמר, והדגיש כי פיקוח כזה דורש חקיקה יזומה ע"י משרד הכלכלה. אתי פיטוסי, חשבת חטיבת מרכזים רפואיים ממשלתיים במשרד, ציינה כי לא תמיד מוצאים בתי החולים זכיינים מתאימים, ולכן מוצבים מכשירים חשמליים למכירים מזון.
שלומי גרוסמן, ראש אגף רכש ב"כללית", סיפר על מכרז אחיד במרכזים הרפואיים, הכולל מחירון מפוקח, והפיקוח לא גורם לבריחת זכיינים, ואילו יואב סיבור, ממונה בריאות באגף התקציבים, הזהיר כי פיקוח מוגבר על המחירים עלולים לפגוע בהכנסות, וממילא ביציבות הפיננסית והאיזון התקציבי של בתי החולים.