נציג משרד המשפטים, עו"ד הווארד פולינר, אמר כי עמדת המשרד היא בעד זכויות המבצעים, בשאיפה להסדרים שמפחיתים את עלות העסקה, מתוך רצון לא להכביד על צד אחד או אחר. לדבריו, "ישנם אינטרסים מנוגדים, בין ביצועים קיימים לביצועים עתידיים. צריך למצוא איזון בין כל הגורמים שתורמים ליצירה - מבצעים, יוצרים ומפיקים - כי בלי שותפות של כל אלה אין תקליטים ואין סרטים ולכן צריך למצוא איזונים". הוא הדגיש כי הנושאים שצריך להעמיק בהם בדיונים הם עניין תחילת החוק ותחולתו, תקופת הזכות, הסדרת הארגון היציג, ביצועים לפני שנת 1984, הסייגים לגבי שידור בתאגיד השידור ובגלי צה"ל, שידורי משנה, פיצוי ללא הוכחת נזק והפרות עקיפות.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד אילת פלדמן, הוסיפה כי המשרד כבר החל בשיח לגבי כמה נושאים בחוק עם ח"כ טייב, כאשר הנושא הראשון הוא התחילה והתחולה. לדבריה, בהקשר לכך נדרשת שימת לב כדי לא להפוך את כל החומרים שנמצאים באינטרנט למוגנים. הנושא השני הוא תקופת ההגנה, לפני כמה שנים עלתה התקופה מ-50 שנה ל-70 שנה ונשאלת השאלה האם צריך שנות הגנה נוספות לכל חיי המבצע פלוס 70 שנה, בשונה מכל הסדר אחר בעולם. המלצת משרד המשפטים היא להשאיר את המצב כמו שהוא היום. הנושא השלישי הוא הארגון היציג, כיום בישראל יש כמה ארגונים חלקם מוסדרים באסדרה של רשות התחרות. הארגון היציג של המבצעים הוא בעל מעמד סטטוטורי בחוק ואין הסדרה שלו בהצעת החוק. לדברי פלדמן, "החוק הקיים כיום נחקק ב-1984 וחל על ביצועים שבוצעו החל באותה שנה, וביצועים לפני 1984 אינם מוגנים, וההצעה מבקשת להחיל הגנה על ביצועים מקום המדינה. ההצעה מרחיבה את היקף הביצועים המוגנים שנדרשת הסכמה או תשלום על שימוש בהם ויש בה אלמנטים רטרואקטיביים, והיא עשויה להגדיל את המחירים ויש לכך השלכה על עסקים, כמו מסעדות, מכוני כושר, מלונות. יש ביצועים שהיום אינם מוגנים וההצעה מציעה ליצור זכויות יש מאין".

היו"ר ח"כ דוד ביטן ביקש לברר את עלות ההצעה ועו"ד אילת פרידמן ביקשה לשמוע מהגורמים הנוגעים בדבר את ההערכות שלהם לגבי העלויות הנוספות, ומה ההצדקה שהחקיקה תחול למפרע. מנכ"ל אשכולות, אורי רשטיק, אמר כי היום המבצעים לא מקבלים אגורה שחוקה, לא מנטפליקס, לא מספוטיפיי, לא מדיסני ולא מיוטיוב, לעומת היוצרים - שמקבלים. רשטיק הצהיר כי הצעת החוק לא תשפיע על העסקים הקטנים כמו רשויות מקומיות, אולמות אירועים ומספרות וציין כי אין כוונה להעלות שקל בתעריפים הנגבים מהם. "ההצעה נוגעת בעיקר לגופים בינלאומיים, כמו נטפליקס, שחושבים שזה הגיוני וסביר לא לשלם לאומנים. לא יכול להיות שמשמיעים שירים של חנן יובל מלפני 1984 והוא לא מקבל תמלוגים, שמציגים את יניב ביטון בנטפליקס והוא לא מקבל תמלוגים. אנחנו בשיח עם משרד המשפטים 8 שנים ואין תזוזה", אמר.

הזמר חנן יובל סיפר כי על ראשו שני כובעים, גם של יוצר וגם של מבצע, ולכן הוא מבין את הקיפוח של המבצעים. "האם נכון לא לשלם לי על ביצועים של 'ליל חניה', 'אתם זוכרים את השירים', 'אגדת דשא', 'בלדה לעוזב קיבוץ' - ועוד שירים שהקלטתי לפני שנת 1984? זה קניין שלי שעבדתי עליו ומגיע לי לקצור את הפירות. אם בעל מספרה לא רוצה לשלם - שינגן מוצארט, זה לא עולה כסף", אמר.

יו"ר אמ"י, השחקנית יונה אליאן קשת, הוסיפה כי האמנים הוותיקים לא יכולים ליהנות מהעשייה שלהם. לדבריה, האמנים היו הראשונים להיסגר בקורונה ואחרונים להיפתח, וגם במלחמה היו הראשונים שנסגרו והתנדבו. "לפעמים נגמרת לשחקנים הקריירה והם מגיעים לפת לחם, זו שאלה של חיים ומוות", אמרה.

השחקן יניב ביטון הוסיף כי הטכנולוגיה מקדימה את החקיקה בעשרה צעדים. "נטפליקס ודיסני הם לא מספרה, ויש להם הרבה מאוד כסף שצריך להגיע למבצעים", אמר. הזמר חיים אוליאל ציין כי אין לו יצירות שנעשו לפני 1984 ולכן החוק לא חל עליו, אבל ביקש להזכיר את המבצעים הוותיקים שמתו כמעט בחוסר כל. השחקנית נעמי לבוב אמרה כי לסדרות בהן השתתפה יש מיליוני צפיות ביוטיוב והיא לא רואה מזה שקל. "הגופים הגדולים מרוויחים על הגב שלנו מהפרסומות ואותנו לא רואים", אמרה.

עו"ד תמיר אפורי, שציין כי הוא מייצג את רדיו גלי ישראל ואיגוד הסרטים של אמריקה (Motion Picture Association), אמר כי החוק לא חל על גלי ישראל שנמצא ביו"ש וזו תקלה שצריך לתקן. רשטיק תהה מדוע גלי ישראל לא משלמים לאומנים, ועו"ד אפורי ענה כי גלי ישראל רוצים שהחוק יחול עליהם והם הודיעו שישלמו לפנים משורת הדין למרות שהחוק לא חל, וכי הוא מצפה ממשרד המשפטים לתת לכך מענה. לדברי עו"ד אפורי, "אמנת רומא שעל-יסודה נקבעו בישראל זכויות מבצעים, קבעה שמבצעים ומפיקי תקליטים יהיו זכאים לגמול ראוי אחד. בארה"ב אין זכויות מבצעים. באנגליה, באוסטרליה, בקנדה ובניו-זילנד הגבייה עבור ביצוע פומבי היא לפי החוק והיא מאוחדת למפיקים ולמבצעים ובפועל גם עם היוצרים. שוק הטלוויזיה שונה במהותו, מקבלים תשלום על עבודה". נציג משרד המשפטים, הווארד פולינר, הדגיש כי השוק במוזיקה שונה לעומת ויזואל, כיוון שבתקליטים יש פחות מעורבים מאשר בסרט ולכן התמחור שונה מסרטים. אפורי הוסיף כי יש הבדלים בין שוק הטלוויזיה והמוזיקה וכי גם במוזיקה יש מערכות יחסים חוזיות ושם הפתרון. "ביחסים בין גורמי הפצה של תקליטים לבין אומנים, האומנים מקבלים אחוזים מספוטיפיי ומיוטיוב וממי שצריך, ולמי שיחסיו עם חברת התקליטים לא הוסדרו בצורה נכונה, יש בעיה וצריך לבדוק למה". מנכ"ל שח"ם, איגוד שחקני המסך, אבי בן הלל אבנון, אמר: "הזכויות שייכות לאומנים ולכן צריך לשלם ישירות לגוף שגובה ומשלם ישירות לאומן. כל מה שלא מגיע לאמנים זה בלוף". רשטיק הוסיף כי אם השחקנית נעמי לבוב הייתה מקבלת תשלום בהתאם להסכמים בארה"ב היא הייתה מקבלת מנטפליקס 45 אלף שקלים על כל פרק. "נראה לי שעו"ד אפורי לא רוצה את ההסכמים האלה", אמר. ח"כ דוד ביטן אמר לסיום: "אני רואה את האומנים המבוגרים שמצבם קשה מאוד, ולא יכול להיות מצב שהמדינה תשאיר אותם במצב הזה. אם אתם צריכים לשלם עוד קצת, אז תשלמו עוד קצת, צריך להקים קרן ממשלתית שתעזור לאומנים בזקנה. אי-אפשר לחיות בלי אמנים". בסיום הדיון סוכם שבעוד שבועיים יתקיים דיון נוסף לאחר שהצדדים יגיעו ביניהם להסכמות לגבי נוסח החוק.