"כשנכנסתי לתפקיד, ראיתי שלצערי המערכת הלכה רחוק מדי לשינוי הערך המרכזי שלנו כעם והחיבור שלנו לארץ ישראל", אמר שר החינוך יואב קיש. "יש לי מדיניות לשנות ולתקן. לא יכול להיות מצב שתלמידים לא לומדים תנ"ך - הכוונה ללימוד כחלק מהזהות הבסיסית שלנו ולא כהדתה. לכן אחד השינויים שהובלתי לשנת תשפ"ד זה ששעת לימוד תנ"ך תהיה חובה - מינימום שעה בשבוע. הוספנו גם טקס קבלת החומש לתלמידי כיתה ב'. מערכת החינוך היא מערכת גדולה ולוקח זמן וזה תפקיד המפקחים ומנהלי המחוזות לראות שזה יקרה".

יו"ר הוועדה, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן: "מערכת החינוך מציגה את היהדות כנוכחת-נפקדת או שאנחנו מחביאים אותה מאחורי מושגים כמו תרבות. כמו שהיוונים לא צריכים להחביא את אפלטון מאחורי גליקריה, גם אנחנו לא צריכים להחביא את מלאכת המחשבת המפוארת ביותר מאחורי ליאונרד כהן או דליה רביקוביץ וזה מה שאנחנו עושים. אני רוצה לגרום לתלמידים להכיר את העומק האינסופי, ההגותי הרוחני של המפעל המהמם שבזכותו הציוויליזציה המערבית נראית כפי שהיא. אני לא רוצה להדית אף אחד, אבל יהלום לא כופים".

מנהלת תחום תרבות יהודית ישראלית במשרד החינוך, טליה אפיק: "תוכנית הלימודים מכיתה ב' מאפשרת לתלמיד להכיר את הטקסטים היהודים הקנונים. ילד שיסיים את כיתה ט' יידע את התשתית לארון הספרים היהודי, התנ"ך, המשנה, התלמוד, מדרשי חז"ל, הגות ימי הביניים ועד לטקסטים ישראלים". היו"ר דיסטל הביעה ביקורת על עצם קיומו של "תחום תרבות יהודית ישראלית": "זה שיש כזה תחום אומר שאתם עושים רדוקציה ליהדות. היא יכולה לעמוד בפני עצמה בלי כסות מעליה. כשאתם משדכים נושאים כמו תרבות ישראלית ליהדות – כאן מתחילה הבעיה". יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, הד"ר טלי יניב, סיפרה כי האפשרות להיבחנות בחמש יחידות לימוד תנ"ך לבגרות קיימת בהתאם לביקוש: "יש 150 מגמות בכל רחבי הארץ".

דורית יצחק, ארגון "מאירים": "אלפי הורים שעומדים מאחורי ידאגו לזה שילדינו ילמדו תנ"ך, כי היום זה לא קורה. המקצוע נעלם מהמערכת ואם כן מלמדים אותו - הוא ריק מזהות יהודית. ילדים יוצאים מהמערכת ללא מורשת, זהות ונשמת העם היהודי. כל רשות קובעת לעצמה אילו תכנים וכמה יילמדו. קורה אפילו שרשום שעת תנ"ך ולומדים שעת מגדר". מנהלת בית ספר נופים בקריית שלום סמדר מורס: "בעבר הייתה מקראה שהילדים מחזיקים ביד עם כל הנושאים והסיפורים ולא באתר דיגיטלי שלעיתים אין הקשר בין החלקים השונים. כשילד בישראל לא מבין את הזיקה לחברה בה הוא גר, זה איום על מדינת ישראל. היעדר שייכות וזהות הוא איום אסטרטגי על מדינת ישראל". שרת החינוך לשעבר, ח"כ יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): "לא השתנתה מכסת השעות ללימודי תנ"ך והתלמידים לומדים מכיתה ב'. הסיפור הוא לא כמה פרקים ואם הילדים יודעים ללמוד או לא. הסיפור הוא איך מלמדים ומה השיטה. צריך לשנות את השיטה ולהפוך אותה למתקדמת". יו"ר הוועדה: "התחלואים התחילו הרבה לפני כהונתך כשרת חינוך. משרד החינוך הוא לא האדם הרע. זה פשוט נופל ביישום".

ח"כ משה טור פז (יש עתיד) ביקר את התנהלותו של שר החינוך: "השר קיש הפקיר את היהדות בידיו של השר השני במשרד חיים ביטון ונותן לו לעשות ככל העולה על רוחו. אי-אפשר להיות חילוני-מחמד במשרד שהחרדים מנהלים אותו". רות קלדרון, לשעבר ח"כית ביש עתיד: "כמו שיש מועצה בחינוך הממלכתי-דתי, צריך מועצה גם בחינוך הממלכתי-עברי. בנוסף יש להכניס משאבים משמעותיים".