הוועדה המיוחדת של הכנסת לטיפול בשורדי השואה, התכנסה (יום ה', 20.6.24), לדיון בנושא קהילות שורדי שואה ואזרחים ותיקים ופתרונות דיור קהילתי. יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן, פתחה את הדיון בהציגה נתונים מדאיגים על גידול האוכלוסייה המבוגרת בישראל: "כבר היום חיים בישראל מעל 1.1 מיליון איש מעל גיל 65, ובשנת 2040 צפוי מספר זה להכפיל את עצמו. מגמה זו מחייבת אותנו לפעולה מיידית למציאת פתרונות דיור יצירתיים ונגישים שיאפשרו לאזרחים ותיקים ושורדי שואה לחיות בכבוד וברווחה".
ח"כ ששון גואטה (הליכוד) הציע פתרון אפשרי בדמות הקמת מרכזים גדולים לקשישים, שיספקו להם מגוון שירותים, חוגים ופנאי. "מודלים כאלה קיימים כבר במקומות אחרים בעולם, והם יכולים להוות פתרון מצוין עבור אוכלוסיית הגיל השלישי בישראל", ציין גואטה.
נציגי משרדי הממשלה הציגו את התוכניות והמיזמים המקודמים על-ידי משרדיהם בנושא דיור קהילתי. נעמה ברגר, מנהלת תחום קהילות אזרחים ותיקים במשרד הרווחה, הדגישה את תמיכת המשרד ביוזמות מקומיות לפיתוח מודלים של דיור קהילתי, תוך העלאת מודעות וחיזוק קהילות קיימות. שולמית גרטל ממשרד הבינוי והשיכון ציינה את החיפוש המתמיד אחר פתרונות אלטרנטיביים לדיור מוגן, תוך מתן ייעוץ מקצועי לרשויות מקומיות ופיתוח כלים יישומיים לקידום קהילות חמות ותומכות.
נציגות קהילות אזרחים ותיקים שיתפו את ניסיונן האישי והציגו את האתגרים עמם הן מתמודדות. תמר נרקיס, מקהילת "חיים ביחד" בחריש, תיארה את סיפור הקהילה שהוקמה לפני 4 שנים ומונה כיום 30 משפחות. "הקהילה שלנו מהווה מודל מוצלח של דיור קהילתי, אך אנו עומדים בפני סכנת התפרקות בשל סיום החוזה שלנו", ציינה נרקיס וקראה לסיוע ממשלתי בהבטחת עתיד הקהילה.
מומחים בתחום הגיל השלישי הציעו פתרונות נוספים, כגון קידום מגורים משותפים של קבוצות קטנות של אזרחים ותיקים, הסבת חלק ממיזמי שכר דירה לטווח ארוך לטובת אוכלוסיות אלה, ואפשור חיבור דירות בדיור מוגן לצורך הכנסת עובדים סיעודיים.
תמר נרקיס, קהילת "חיים ביחד" בחריש: "הקהילה שלנו מנתה לפני ארבע שנים 13 אזרחים ותיקים. שכרנו דירות בבניין משותף שגרים בו גם משפחות צעירות. מאז התהליך מתפתח והתעוררה התעניינות ציבורית. גם מהאקדמיה, משרדי הממשלה, עמותות וקבוצות של אזרחים ותיקים שמגיעים כדי לראות וללמוד ואפילו למצוא בית לידנו. כיום אנחנו עם 30 משפחות ויכולנו להיות גם עם 100 משפחות ולכן אנחנו זקוקים לדיון הזה. החוזה שלנו עומד להסתיים בעוד שנה, והנושא הזה מקשה עלינו להמשיך במיזם ויש חשש שהקהילה תתפרק".
רן מלמד, מנכ"ל עמותת מפנה לקידום מדיניות רווחה: "לבעיה הזאת יש מספר פתרונות אפשריים - קידום מגורים משותפים, קבוצות קטנות של אזרחים ותיקים שרוצים לגור יחד, בדירה אחת או שתיים. כשהרעיון הכלכלי מאחוריו הוא שמשרד השיכון, שממילא משלם סיוע בשכר דירה, ישתמש בכסף הזה כדי לשכור דירות גדולות יותר. בנוסף, חלק גדול מהמיזמים לשכר דירה לטווח ארוך מיועד רק למשפחות צעירות. יש להסיט חלקים מהתקציב הזה יהיה לאוכלוסיות ותיקות ושורדי שואה".
עמית ארי, עמותת 'ארץ עיר': "ארץ עיר מלווה את 'קרובים קרובות' בתהליכי בינוי הקהילה ובמקביל מחפשים ביחד פתרון דיור לטווח ארוך עבור הקהילה. בעוד שעבודת המחקר ופיתוח האסטרטגיה הם חשובים, אנו בסיטואציה שבה יש צורך בפתרון ממוקד ועכשווי לקהילה שכבר פעילה, קיימת ומהווה מודל ללמידה, חיקוי והשראה. יש צורך מיידי בפתרון כספי ותקציבי".
ענת שוסטר, מנהלת השירות הסוציאלי בקרן לרווחת נפגעי השואה: "כיום, כשדיירים בדיור המוגן לעצמאי מגיעים לגיל או מצב שבו הם זקוקים לעובדים סיעודיים, הם נאלצים לעזוב את הדיור בשל חוסר מקום לעובד. יש לשנות את התקנות באופן שיאפשרו לחבר דירות ולהכניס גם את העובד הסיעודי".