ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) אמרה כי זו חרפה וציטטה את דבריה של אם החלל ציפי יודקין שאינה רוצה להגיע למצב שבו תיאלץ את המשפחה להוציא את הבן מקברו ולקבור אותו בבית עלמין אזרחי שבו תוכל להוסיף את הכיתוב המבוקש. היא אמרה כי סירובו של משרד הביטחון מעיד על אטימות וחוסר רגישות וכי מצבה ריקה כמוה כמחיקת הנופל ומורשתו מדפי ההיסטוריה.

"זהו שם תואר יהודי שמדגיש כי מדברים על מי שמסר את נפשו על קידוש השם ונפל על קדושת עמו ומולדתו", אמרה סון הר מלך. "כינוי שלאחריו אין צורך להמשיך ולהרבות בתארים, כי המעשה הזה של מסירות נפש על קדושת השם הוא מעשה בעל משמעות כבירה שרבים רבים בעם היהודי לאורך כל הדורות נשאו בו".

ח"כ עמית הלוי (הליכוד) אמר כי הוא מקווה שההיגיון הבריא והשכל הישר יגברו, והסביר שמתן האפשרות למשפחה לרשום את הכיתוב "הי"ד" בשטח המצבה המוקצה לאמירות אישיות, ניתן להידחות משלושה טעמים: א. לא מדובר בכיתוב אישי אלא בכיתוב כללי במהותו ומדובר בנוהג שקיים מדורי דורות; ב. הביטוי ה' יקום דמו מבטא כי זו מלחמה על שם האלוהים, על מיהו האלוהים מול אלו שבשם אלוהים מחללים את שמו בביטול צלם אלוהים שבאדם; ג. יש בכך כדי לבטא שדמו של החלל לא נשפך לשווא והדם יכופר בנקמה שהיא תביעה לצדק ולתגמול על המעשים הרעים שנעשו.

ח"כ משה רוט (יהדות התורה) אמר כי ההבנה כאילו מדובר בקריאה לנקמה היא בורות, אך אינה רשעות. ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) אמר כי הכיתוב "ה' יקום דמו" בעם היהודי נזכר כאשר באים לציין יהודי שנהרג רק בשל היותו יהודי, והוסיף כי אין סיבה שלא להעתר לבקשת המשפחה.

ח"כ סימון מושיאשוילי (שס) אמר: "אני מתבייש בשם צה״ל ומשרד הביטחון. השם יקום דמו זה מושג של כל היהודים בעולם, רק במדינה יהודית לא מאפשרים זאת. כתב ללא כיתוב בגלל שלוש אותיות, בושה למדינה".

ח"כ צבי סוכות אמר שאינו מבין את שיקול הדעת חסר הרגש של צה"ל ומערכת הביטחון, וכי הורה חרדי השוקל האם לשלוח את בנו לצבא אינו אמור לחשוב שצה"ל מנסה לחנך מחדש את הילדים שלו. שר הביטחון יואב גלנט השוהה בחו"ל, כתב כי מבחינתו ישראל יודקין הוא זכרונו לברכה והשם יקום דמו. בתשובתו, שנמסרה באמצעות שר תורן, אמר כי המדינה חבה לחלל ולמשפחתו חוב מוסרי גדול. הוא ציין כי משרד הביטחון נוהג להעתר לבקשות של משפחות בעניין כיתוב המצבה במקום בו הדבר מתאפשר, בדרך שתמעט את צערן ולא תוסיף עליו. לדבריו, הכיתוב השם יקום דמו אושר על-ידי נציגי משרד הביטחון כתוספת לכיתוב האישי על גבי הקבר. הוא הסביר כי הכיתוב על גבי מצבות צבאיות נועד לאזן מחד-גיסא בין הצורך לאפשר ביטויים לכאב אישי ומאידך-גיסא לשמור על אחידות. בשנת 1996 תוקן חוק בתי קברות צבאים ובסעיף 5 לחוק נקבעה מתכונת של אחידות ושוויון בכיתוב, וכן ניתנה אפשרות להוסיף כיתוב לביטוי אישי לפי בקשת קרובו של החייל. בנוסף, בתוקף סמכותו לפי סעיף 5ג' לחוק בתי קברות צבאיים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת הותקנו תקנות בתי קברות צבאיים תשנ"ז-1997 ובתקנה 2 לתקנות נקבעו כללים מפורטים בדבר המיקום והתוכן של הכיתוב האחיד שיופיע על גבי כרית המצבה, ובתקנה 3 תוספת לכיתוב אישי. תקנה 2 קובעת מתכונת אחידה לפרטי הזיהוי של המנוח כאדם וכחייל ולנסיבות מותו. "כלומר, עניינה של התקנה הוא מקומו של המנוח ביחס לכלל. לעומת זאת, התוספת לכיתוב האישי מתייחסת למקומו של החלל ביחס למשפחתו ואהוביו. היות שהתוספת 'השם יקום דמו' אינה מופיעה, לפחות כרגע, בתוספות האפשריות בחלק של הכיתוב האחיד, הציעו גורמי המקצוע במשרד הביטחון להעלות סוגיה זו לדיון המועצה הציבורית להנצחת החייל, אשר קיימת לה סמכות סטטוטורית מכוח סעיף 12 לחוק בתי קברות צבאיים ובענייני הנצחת חיילים ואנשי כוחות הביטחון". השר גלנט מסר כי משרד הביטחון פועל ויפעל ללוות את משפחת יודקין ולתת לה את המעטפת המיטבית כדי להקל ולו במעט על הכאב הגדול ותחושת האובדן.

לאחר שכמה ח"כים אמרו כי הוגשה הצעת חוק בעניין, שאותה הם עשויים לקדם אם משרד הביטחון לא ייעתר לבקשת משפחת יודקין, הגיב ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), לשעבר ראש אכ"א, כי זהו נושא רגיש וכואב מכדי שיידון בהיכל הכנסת, וראוי להנמיך את הטונים המייחסים למערכת הביטחון אטימות. הוא תיאר מצב שבו מבקר יגיע לבת עלמין צבאי, יראה את הכיתוב "הי"ד" על מצבה של חלל אחד, וישאל את עצמו האם ה' לא יקום את דמו של החלל שקבור לצידו. הוא תיאר מצב נוסף שבו חייל נפל כתוצאה מאש שירו עליו חבריו והסכנה שישתמע מכך כאילו מתבקשת נקמה מן החברים שפגעו בו. שטרן סיפר על כך שיש משפחות שאינן מסתפקות במילים "נהרג בקרב" ומעוניינות לכתוב "בקרב גבורה" מה שמעלה את השאלה האם החללים הקבורים לצדם נהרגו בקרב ללא גבורה, דבר המחדד את הצורך בערך האחידות. הוא ציין כי ההחלטה למסור את ההכרעה בידי המועצה הציבורית של משרד הביטחון, שרבים מחבריה הורים שכולים, היא החלטה נכונה. ח"כ טלי גוטליב ציינה כי חוק המצבות בעניין כיתוב אחיד יוצר מורכבות והליך ביורוקרטי. חברי הכנסת הצביעו על העברת הדיון בהצעה לסדר בוועדת הכנסת.