את הרצאת הפתיחה בהאקתון נשא אל"ם (מיל') הפרופסור אייל פרוכטר, בוגר הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט וחבר סגל בפקולטה, שעמד בעבר בראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל. הוא סיפר כי תסמיני הפוסט-טראומה מוכרים כבר זמן רב, אבל ההכרה בתופעה כהפרעה ממשית היא חדשה יחסית - בעבר העדיפו להתעלם ממנה וקראו לה בשמות שונים כגון נוסטלגיה, Homesickness וחולשה. "כיום אנחנו יודעים הרבה דברים על פוסט-טראומה: שמדובר בתופעה גופנית ממשית שהשלכותיה עלולות להיות קשות מאוד - דיכאון, חרדה, אובדנות, התמכרות לסמים ואלכוהול ואפילו סרטן; שהתערבות פסיכותרפית בשלב מוקדם עשויה לעזור מאוד; שאנחנו יודעים שהגדרת אדם כנכה פוגעת בסיכוייו להחלים; ושכשליש מהאנשים שמבטאים כיום תסמיני פוסט-טראומה לא יהיו פוסט-טראומטיים לתמיד. מה אנחנו לא יודעים? אנחנו עדיין לא יודעים לאבחן ולמדוד פוסט-טראומה בכלים אובייקטיביים, וכאן התחום שלכם - טכנולוגיה ומחשבים - יכול לחולל שינוי. אנחנו זקוקים לכלים טכנולוגיים שיסייעו למטופלים ולמטפלים. אנחנו רוצים לאבחן אנשים באופן אובייקטיבי, כי זה יהיה גם לטובתם - כך תוסר 'עננת החשדנות' המרחפת מעליהם. כך נוכל לתת את הטיפול בדיוק למי שזקוק לו".
ההאקתון התקיים בשיתוף פעולה עם גופים רבים, ביניהם מפא"ת, חברת החשמל, מובילאיי, קיידנס, KLA, רפאל, המרכז לייעוץ ותמיכה בסטודנטים והחממה החברתית בטכניון. גופים אלה סייעו בליווי הסטודנטים ובהערכת הפתרונות.
היוזמות שהוצגו בהאקתון הן דוגמה מצוינת לשימוש בטכנולוגיה לטובת קידום בריאות הנפש ורווחה חברתית. פתרונות אלה עשויים להוות תרומה משמעותית לטיפול בנפגעי פוסט-טראומה ולשיפור איכות חייהם.