ועדת הכלכלה, המשיכה הבוקר (יום א', 30.6.249) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקנים, כדי להסיר חסמים ולאפשר יבוא חופשי של מוצאים עם תקינה אירופית. כבר בפתח הדיון התייחס היו"ר ביטן לישיבה הקודמת, ואמר כי הצעת החוק היא תהליך ועדיין לא סופית. הוא הזכיר כי משרד הכלכלה הציג שהרפורמה תחול על 80% מערך הייבוא של מוצרי הצריכה. שר הכלכלה והתעשיה, ח"כ ניר ברקת אמר כי הרפורמה היא שינוי מערכת הפעלה, כמו שינוי מדוס ל-Windows - מרגולציה ישראלית לאימוץ סטנדרטים בינ"ל שמאפשרים יותר תחרות. זה כמו שיצרן באירופה לא יכול למכור ביוקר בצרפת ובזול בפולין, ברגע שמאמצים גישה שמרחיבה את התחרות". השר ברקת ביקש להודות ליו"ר ביטן, ואמר כי "מתוך 526 תקנים 220 יוכנסו לרפורמה מיד, עוד 80 יצטרכו קצת זמן ו-144 תקני תשומות ידונו בשלב הבא. סיכמנו שהכל מאושר אלא אם ועדת חריגים ממשלתית תחריג אותו במפורש, בתוך תקופת המעבר הכל יכנס אוטומטית לפי המסלול האירופי. ככל שנעבור מהר יותר לתפיסה אירופית ככה התחרות תגבר מהר יותר", אמר השר ברקת. לאחר מכן החלה הוועדה לדון בבקשות נציגי משרדי הממשלה וגופים אחרים להחרגות. נציג משרד העבודה, רובי מושייב, ביקש להחריג מההצעה מעליות, פיגומים, כלי לחץ, דוודי קיטור ומיכלי לחץ למשך שלוש שנים. השר ברקת תהה האם באירופה מעליות נופלות וח"כ משה פסל שאל האם באירופה בודקים כל מעלית שנכנסת. מושייב השיב כי לכל מדינה באירופה יש את החוקים שלה. הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, איגור דוסקלוביץ, אמר כי מעליות לא נעצרות בנמלים באירופה אלא נבדקים אחרי התקנה ולפני השימוש. מושייב הסביר כי במנהל הבטיחות במשרד חסר כוח אדם ויש משימות רבות, ולכן הוא מבקש תקופת היערכות של שנה וחצי עד שלוש שנים. היו"ר ביטן אמר כי בכל משרד הבעיה היא כוח אדם, וביקש מנציג האוצר תוספות תקנים למשרדים ליישום הרפורמה. רכז כלכלה ותעשיה באגף התקציבים באוצר, גל ברנס, השיב כי הבעיה היא סדרי עדיפות ולא כוח אדם. "כשרוצים לעשות עושים. אם הוועדה תביא פתרון שיצריך תקנים ותקציבים נדון בזה", אמר. בעקבות הדברים הציע היו"ר ביטן לקצר את תקופת המעבר למוצרים האלה, שבסופה תחול התקינה האירופית, משלוש שנים לשנה וחצי ובמהלך התקופה יוכל משרד העבודה לפנות לוועדת החריגים. נציגת משרד הבינוי והשיכון, אסתי ליס, התייחסה ללוחות פלדה ומוצרי צמנט, ואמרה כי גם להם צריך לתת זמן עד להחלת התקינה האירופית. "אי אפשר לעשות לזה ריקול אחרי השימוש", אמרה. גם היא ציינה כי כדי לבחון החלת תקינה אירופית צריך כוח אדם. במקרה הזה הציע היו"ר ביטן לתת תקופת התארגנות של שנתיים. הממונה על התקינה דוסקלוביץ התייחס לסוללות לאופניים חשמליים, וביקש גם בקשר אליהם תקופת התארגנות מאחר שהרגולציה מורכבת מאוד. "היום הייתה שריפה של בניין כמעט שלם מסוללה כזו". השר ברקת ביקש מדוסקלוביץ לזרז את בחינת הנושא ולסיים אותו תוך 18 חודשים והוסיף: "בשבילי אני רוצה שתעשה את זה יותר מהר". בהמשך נדונה גם בקשת מפעל סינרג' משדרות להחריג את כבלי החשמל. מנכ"ל המפעל, עידן בן ארי, ציין כי הוא מייצא לגרמניה ושם נבדק בכניסה ועובר מדורי גהינום. "אנחנו מבקשים תחרות הוגנת ואם ירדו הבדיקות בכניסה התחרות לא תהייה הוגנת", אמר. הממונה על התקינה דוסקלוביץ אמר בתגובה כי באירופה אין בדיקות כבלים בכניסה, אלא בשווקים. השר ברקת אמר כי אם 25% מהמוצרים שנכנסים לא עומדים בשום תקן הבעיה היא באכיפה, וברמאים צריך לטפל. נציג ההסתדרות, אלכס מילר, הוסיף כי במפעל שנמצא בשדרות באזור מלחמה עובדים 150 איש, בעוד באירופה אין מלחמה כרגע. "עכשיו יגידו לעובדים שנוסף על כל הבעיות שלהם גם אין להם עבודה? אנחנו מבקשים להתחשב בבקשת המפעל", אמר. היו"ר ביטן הציע לתת במקרה הזה שנתיים להיערכות ולהגשת הבקשה לוועדת החריגים. בנוסף עלה נושא ייבוא סבונים, אבקות כביסה וטבליות למדיחי כלים. רשות המים שבה וביקשה להחריג את המוצרים, על-רקע חשש לפגיעה במי קולחין. חברי הכנסת פסל, דן אילוז ועודד פורר, שהשתתפו גם הם בדיון, הציעו שהדבר יידון בוועדת החריגים. היו"ר ביטן ביקש התייחסות מהירה לנושא, על-מנת שניתן יהיה לדעת אם יש צורך בהחרגה או שרשות המים ומשרד החקלאות יפנו לוועדת החריגים. במהלך הדיון התעוררה מחלוקת באשר לברירת המחדל לאשר כל מה שיש לו תקינה אירופית. השר ברקת ביקש להזכיר כי הכוונה היא לאמץ כמה שיותר מהר את הדירקטיבות האירופיות, אלא אם יש חריגים בודדים, ובמה שיש לגביו ספק לתת זמן היערכות ואפשרות לוועדת החריגים הממשלתית לקבל החלטה. ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, הוסיף: "בתור מי שריכז עבור ראש הממשלה את ועדת השרים ליוקר המחיה שהכינה את תזכיר החוק, הרעיון היה שברירת המחדל הוא שמה שטוב לאירופה טוב לישראל ואם יש למישהו חריג הוא יבוא לוועדת החריגים הממשלתית שתבחן את זה". ח"כ פורר ציין כי זה לא מה שכתוב בחוק שהממשלה בעצמה הגישה. חברי הכנסת פסל ואילוז ביקשו לפשט את הדברים, בהתאם לדברים שאמרו השר ברקת ופרופ' שמחון. היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד איתי עצמון, אמר כי בהצעת החוק הזו לא דובר על התגברות על דינים אחרים, ואם רוצים לעשות את זה צריך לתקן חקיקה אחרת בצורה מסודרת. נציגת משרד המשפטים, רומי קאופמן, התייחסה לדברים ואמרה: "אנחנו בעד התוצאה שתאפשר ייבוא לפי ההסדרה האירופית, הקושי עם החקיקה הסותרת הוא ברור לנו. מה שסוכם בממשלה בא לידי ביטוי בהצעה הממשלתית. חשוב שהמשרדים יבינו מה המשמעות של זה עליהם. הדבר הזה נבחן והטכניקה הזו שבחוק התקנים תהייה התגברות על חקיקה אחרת - נקבע שהיא לא אפשרית מבחינה משפטית וזה הוסכם ולא הבנו את זה בהצעת החוק הממשלתית". השר ברקת אמר בתגובה כי "זה לא נכון, הסיכום היה שברירת המחדל היא שמה שטוב לאירופה יכול להיכנס ואם משרד לא הגיש בקשה ספציפית להחרגה הוא הסכים לתיקון. ואם לא הסכים, זה ידון בוועדת החריגים והשר מחויב להחלטה שלה". היועץ המשפטי לוועדה עו"ד עצמון שאל אז למה הממשלה לא הביאה את זה בהצעת החוק, והשר ברקת השיב כי זאת הייתה הכוונה והוא לא יודע איך הגיעה הצעה דומה אבל שונה. "יש 150-200 רגולציות שמשרדי הממשלה ירצו לראות אם הם רוצים להגיש השגה, אחרי שייגמר זמן המעבר תהייה סופיות והכלל יהיה לפי הדין האירופי, למעט החריגים שאושרו בוועדת החריגים. יכול להיות שהיה פער וזה זמן טוב לתקן". היועמ"ש לוועדה עו"ד עצמון ציין כי הממשלה הגישה משהו אחר שהוא הפוך. סמנכ"לית לובי 99, עו"ד רחל גור, הוסיפה ואמרה לשר ברקת: "זה מה שאתה הבאת, לא קראת? לא ברור איך הממשלה מתלוננת על חקיקה שהיא בעצמה הגישה". השר ברקת השיב: "אז אתם לא רוצים שנעשה תיקון?" ומנכ"ל משרדו, אמנון מרחב, הוסיף: "אנחנו לא מתלוננים, זה תהליך בריא וצריך לברך על התיקון הזה". היו"ר ביטן אמר כי נחוקק את התיקון בשינוי ובתיאום עם משרדי הממשלה, וביקש מנציגי הממשלה לחשוב על זה עד מחר. "בלי זה יש לנו בעיה כי חלק מהתקנים לא יהיו אף פעם לפי תקינה אירופית". בשעה זו הוועדה ממשיכה את הדיון בהצעה, ותתכנס לישיבה נוספת גם מחר, על-מנת להאיץ את החקיקה ולסיים את ההכנה לקריאה שנייה ושלישית כבר בשבועיים הקרובים, כדי להביא את ההצעה לאישור סופי במליאה עד סוף החודש.