ועדת הכלכלה ציינה (יום ג', 2.7.24) את יום הפיתוח הכלכלי בקו העימות, ודנה בסיוע לעסקים שנמצאים באזורי העימות. בפתח הדיון, ציין ח"כ
אלון שוסטר, שמילא את מקומו של היו"ר, כי זה יום שכולו ניסיון להשתלט על המצב: "המציאות היא שבחלוף החודשים יש תוכנית וארגון, יש תקציבים וניהול סדור ויש עם מה לעבוד באזור הדרום. בצפון אנחנו במצב מעורפל עדיין. מצב העסקים בצפון בירידה דרמטית עם השפעות משמעותיות מעבר לקו העימות. אי-אפשר להיות מדויקים עד הסוף לשלל הכאבים, וזה המקום לזהות את המקומות שצריך לטפל בהם".
ראש מועצת ראש פינה, מוטי חטיאל, אמר: "מינואר השנה עסקי התיירות לא מקבלים סיוע מהמדינה. גם רשתות קמעונאיות החליטו לעזוב את האזור שלנו למרות שאנחנו לא מפונים והתושבים נפגעים פעמיים, גם שהם צריכים לנסוע רחוק כדי לרכוש דברים וגם מבחינת הכנסות ותעסוקה". לדבריו הצטרף ראש מועצת גוש חלב, נג'ם שריף, שאמר כי "גוש חלב נכנסה לאחרונה להחלטת ממשלה אבל התברר שזה לא מספיק, אנחנו צריכים לרוץ אחרי כל משרד ובמקום שאנחנו נתמקד באוכלוסייה אנחנו רצים אחרי הממשלה. צריך לעזור לאנשים שלמרות הכל נשארו". נציג האוצר, אוראל פיין, השיב: "כל עסק שנמצא בקו העימות זכאי למאה אחוז פיצוי, אנחנו מכירים שיש בעיות של עיכובים של בעיות תפעוליות עד שהפיצויים מגיעים".
מנהל אגף הכספים במועצה אזורית מטה אשר, תומר גלעד, אמר: "אין פטור לעסקים מתשלום ארנונה והוחלט לתת להם מענקים אחרים. המציאות היא שהעסקים הגישו בקשות אבל אין מענה, וכדי להחזיק את הראש מעל המים הם מביאים מישהו שמשלמים לו 20% מהמענקים שהם מקבלים כדי שיסדר להם את העניינים. המטרה הייתה לפרוס רשת ביטחון לעסקים, התקנות אושרו אבל לא מיושמות בשטח בפועל".
נציגת מועצת גליל עליון, ענבר בזק, הוסיפה: "אנחנו מדברים על חבל ארץ שלם שקורס כלכלית, לא רק עסקים בינוניים וקטנים אלא גם גדולים, שפשוט לא מצליחים לעמוד על הרגליים. אנחנו מדברים על אלפי עובדים ביישובים שלא מפונים שלא זכאים לחל"ת ונמצאים כרגע בלי פרנסה מחודש אפריל. היום הכי אקוטי לראות איך מעבירים את ההחלטות שיתמכו וישמרו את העסקים בצפון. צריך לעבוד על איך לתת תמיכה ביום שאחרי ולעשות אפילו העדפה מתקנת. הביורוקרטיה והאיטיות של התהליכים גומרים את האנשים".
יו"ר האגודה החקלאית נטועה, יואב כהן, הציף בעיה נוספת: "המשכנתאות ליישובים שלא מפונים לא נעצרו והתושבים ממשיכים לשלם הלוואות ואילו ביישובים שכן מפונים עצרו את המשכנתאות אבל הריביות ממשיכות כרגיל. זה מפרק אותנו ואת העתיד שלנו. התפרנסנו בכבוד לפני המלחמה והתמודדנו עם הכל בגאון ובכבוד אבל פה יש פגיעה בחוסן הכלכלי".
ח"כ יוראי להב-הרצנו התייחס לנושא העובדים ביישובי קו העימות: "כשאני מסתובב ביישובים שלא פונו בקו העימות אין כמעט לימודים סדירים אין רווחה אין תגבור בבריאות וזה גוזר על העסקים והעובדים. לעסקים יש מתווה אבל לעובדים אין מתווה, הם לא זכאים לכלום ונותנים להם לקרוס. הם צריכים לנסוע רחוק כדי לקבל שירותים בסיסיים. זה חבל הארץ הכי יפה וזה עצוב שהמדינה ויתרה עליו. מה ששובר אותם זאת ההתעלמות שלא רואים את הצרכים שלהם. המינימום הוא להגדיר מתווה לעובדים".
יוסף חיים דיאמנט, נציג משרד הכלכלה אמר כי המשרד מנהל פרויקט שהמטרה שלו היא לסייע לעסקים מקומיים דרך הרשויות המקומיות כאשר הרשויות עצמן יתכננו את התוכניות לפי הצרכים הפרטניים שלהן, ומשרד הכלכלה יאשר וישלם. נציגה נוספת מהמשרד, נועה שפיצר, הוסיפה: "פתחנו חמ"ל תעסוקה שנתן מענה גם לעובדים וגם לעסקים, חלק מהמתווים נקבעו על בסיס אירועים שאנחנו העלנו מהשטח. קראנו לעסקים ולתעשיה להגיע לפגישות עם נציגים שיטפלו בבקשות תקועות והגשת בקשות".
נציגת רשות המיסים, יעל אסיף, השיבה לטענות שעלו בדיון: "יש מורכבות במסלולי הפיצוי, ניסו לתת מענה לפי השונות של האזורים. אנחנו מגיעים לשטח לימים מרוכזים לשטח ומסבירים את המסלולים וכיצד מגישים בקשות. אנחנו מגיעים עם מחשבים ופותרים בעיות פרטניות במקום. המקדמות משולמות באופן אוטומטי. יש מקרים בהם יש תקלות אז זה דברים שצריכים להיבדק ויש לנו מערכת שבוחנת בקשות. גייסנו כוח אדם נוסף למען המאמץ של המשימה".
ח"כ אלון שוסטר סיכם את הדיון, ואמר: "הוועדה מצפה מהממונה על שיקום הצפון וממשרד ראש הממשלה לקדם בשבועות הקרובים תוכנית מידית שתאפשר קיום עסקים בצפון ובדרום במציאות המורכבת. הבקשה השנייה מופנית לרשות המיסים, אנחנו מבקשים להאיץ את הטיפול בפניות. אנחנו פונים לממשלה ומבקשים לייצר תוכנית כוללנית מגובה בתקציב מתאים בנוסח מה שקיים בדרום וסוגיות שעלו פה כמו תמיכה בארנונה צריכים להיות מטופלים בתוכנית בראייה הכוללת לנוכח המשבר. אני מבקש מהרשות לעסקים קטנים מסמך סדור לוועדת הכלכלה, שמגדיר מהן הציפיות מתוכנית שיכין הממונה לשיקום הצפון".