ועדת החוקה אישרה (יום ד',3.7.24) לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד-2023, שיזמו הח"כים צגה מלקו, פנינה תמנו שטה, משה סולומון וקבוצת ח"כים. משמעות המתווה עליו הוסכם היא שלגבי עבירות של הפרת סדר ציבורי, הן לעניין תיקים סגורים והן לאחר הרשעה, הרישום הפלילי יימחק ככל שהעבירה נעברה עד 31.12.2020. הוועדה לא כללה בנוסח הצ"ח את מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים בשל עבירה של תקיפת שוטר, לאור התנגדות משרד המשפטים והמשטרה. הצ"ח אושרה פה אחד בקולותיהם של היו"ר ח"כ שמחה רוטמן והח"כים צגה מלקו, פנינה תמנו שטה, יואב סגלוביץ' ועופר כסיף. ח"כ צגה מלקו: "ועדת פלמור שהייתי חברה בה הביאה את מסקנתה על שיטור יתר בקרב יוצאי אתיופיה ונגעה בנקודות חשובות לשיפור המצב, אבל דוח הממ"מ חשף שאין שיפור ואף יש החמרה. לא יכול להיות שאוכלוסייה קטנה כ"כ תסבול משיטור יתר של כמעט פי 4. גם המפכ"ל אלשיך הודה שיש שיטור יתר. יש לשנות את המצב כדי לאפשר עתיד לדור הצעיר שהיום לא יכול להתקבל במקומות עבודה הדורשים תעודת יושר." ח"כ משה סולומון: "אחד הדברים החשובים הוא שיהיה מנגנון שיוכל לאפשר יישום מידי של החוק כדי שצעירים יוכלו לצאת מהעלטה הזו תוך זמן קצר. לסוגית עבירת תקיפת שוטר - היא בד"כ מתחילה בפניה של שוטר לצעיר עם פרופיילינג או חשד לא סביר וזה מוביל לתקיפה. נבקש לבדוק אם אפשר להכניס את העבירה הקלה יותר במתחם הזה וכך נוכל לשמור על השוטרים מפני תקיפה ולשמור על האזרחים. צריך לסיים את הצ"ח במושב הזה כדי שהנושא לא ייגרר." ח"כ פנינה תמנו שטה: אנחנו מציעים את החוק הזה מתוך מציאות שכל אחד מאיתנו חווה, כולל אני שחוויתי אלימות משטרתית בגיל 12 ועדיין המציאות לא משתפרת. לראות שיש עדיין 25,000 תיקים, זה דבר שאין לו אח ורע והוא חייב להשתנות. משרד הבט"ל קיבל מעל 20 מיליון ש"ח כדי להיאבק בתופעת האלימות המשטרתית ולא כדי לחנך את יוצאי אתיופיה. נדרשת תוכנית ברורה שתכלול בין היתר תחנות אדומות שמאפשרות לראות דפוסים ולהתריע על שיטור יתר. אנחנו לא צריכים צידוקים מהסביבה, אבל אנחנו עדיין במסע והחובה שלנו בבית הזה לדאוג שהבן שלי וחבריו לא יספגו גזענות כמו שקורה היום". עו"ד נועה ברודסקי לוי, מהייעוץ המשפטי לוועדה: "באותן עבירות מוצעת מחיקה אוטומטית של הרישומים לגבי יוצאי אתיופיה שאין להם פרט רישום נוסף ושלא קיבלו מאסר בשל העבירה. מדובר בהסדר חריג כשהמחוקק קובע מחיקה כזו שהיא בסמכות המשטרה והנשיא. ועדת פלמור הצביעה על אפליה ממסדית ודוח מבקר המדינה הצביע על שיטור יתר ופרופיילינג, דבר שמבסס תשתית משמעותית למחיקת הרישומים, שתאפשר לאותם צעירים להתקדם בחייהם בלי שהעבירות ישפיעו על עתידם. המחלוקות שנותרו לדיון הן נושא תקיפת שוטר שהייתה התנגדות הממשלה ומשטרת ישראל לכלול. חשבנו שאפשר היה להגיע למתווה של התחייבות לבדיקה פרטנית של התיקים שלא בחקיקה. נושא נוסף הוא התקופה שלגביה יחול ההסדר - כרגע הוא חל לאחור על כל תיק אבל השאלה עד מתי יחול ההסדר. הדוחות הציבוריים שערכו בדיקות מקיפות מתייחסים עד 2020, ואולי הממשלה תהיה מוכנה להאריך את ההסדר עד סוף 2020. מדוח הממ"מ עולה שהמצב עדיין מטריד ולכן השאלה מה עושים הלאה מבחינת פעולות המשטרה כדי לשפר את המצב". סנ"צ תמר בייט שרון, מהמשטרה: "מחיקת האישומים יכולה לקחת זמן כי נדרשת היערכות ופיתוח מחשובי. בנוסף, מחקר הממ"מ מבוסס על נתונים שהועברו מהמשטרה אך בשלב הראשון הייתה תקלה ונבקש שיינתן לנו להציג את הנתונים". יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "מרגע שהחוק עובר המתווה נכנס לתוקף אוטומטי כי המרשם קיים ונדרש דיווח חד-פעמי על מחיקת הרישומים הפליליים. גם אם נדרשת היערכות, יש לקיים דיווח לוועדה על יישום החוק כעבור זמן סביר של חצי שנה. נקודה נוספת היא שהיו מספר מחאות. הטיעון לחוק ייחודי למחיקת רישומים פליליים תחומים בזמן, אומר שהיו מחאות ויש נתונים שיש לגביהם ויכוח וחברי הכנסת השתכנעו שהיה שיטור יתר. הטענה הכי מסוכנת היא שיש למחוק כי אחרת יהיו מחאות נוספות חריפות ואלימות, כי אסור שהמסר שייצא הוא שלהבא לגיטימי לתקוף שוטרים והכנסת אח"כ תמחק את הרישומים". ח"כ תמנו שטה התפרצה לדבריו: "אם אתה חושב שקונים את בני הקהילה שלנו עם חוקים אתה טועה. נחוקק את החוק ובני הקהילה עדיין יוכלו להפגין. ההפגנות לא היו אלימות, היו אלימים כלפינו". היו"ר רוטמן הורה על הוצאתה מהדיון לאחר שהמשיכה להתפרץ לדבריו ולאחר שחזרה לדיון וסירבה לצאת, הכריז על הפסקה של מספר דקות. לאחר ההפסקה שבה ח"כ תמנו שטה לדיון. היו"ר רוטמן: "המסר מוסכם על כולם ואני בטוח שנגיע לאיזונים בין הרצון הנכון לתיקון העוול שנעשה, לבין המסר שאסור שייצא מפה, שתהיה התפרעות ויסלחו. אני לא אומר שזה מה שקרה, אך זה דבר שיש להיזהר ממנו כשעושים מחיקה מסוג זה לקבוצה מסוימת. יכולה להיות סיטואציה בהפגנה כלשהי של הימין נגד ההינתקות או של השמאל בבלפור, ושני אנשים שעשו את אותו מעשה בדיוק, בגלל המהלך האוטומטי של המחיקה, יוצא אתיופיה לא נושא על עצמו את הרישום הפלילי בעוד מי שאינו יוצא אתיופיה נושא אותו. אני לא יודע אם יש מענה לכך, ולעיתים בהליכי חקיקה אנחנו משתמשים בפטיש במקום באיזמל, אך זה נושא המטריד אותי ויש לחשוב על גיבוש מדיניות שתיתן מענה לטענות אכיפה בררנית". סנ"צ בייט: הוויכוח מתודולוגי. יש לנו את הנתונים ובסופו של דבר זה מתנקז לשאלת שיטור היתר שהוא הבסיס הרציונלי להצ"ח. אנחנו לא מתווכחים על דוח ועדת פלמור ועל העובדה שהמשטרה כולל גופים נוספים היו צריכים להיכנס מהלך להתמודד עם התופעה אך חשוב לנו להדגיש שנעשו ונעשים דברים והנתונים בידינו מוכיחים זאת. חשוב לנו שהצ"ח אם תתקבל תהיה מתוחמת, כי הסוגיה של שיטור יתר מטופלת היטב. אני רוצה לבסס על-ידי הנתונים שהמצב היום הוא לא זה שהיה בתקופת דוח פלמור וחשוב לנו שתינתן ההזדמנות להציג את הנתונים". מ"מ היו"ר ח"כ סגלוביץ': "בואו נשים בצד את הדיונים הקודמים. כשהחוק עלה התנגדתי לו ומאז היו הרבה תיקונים ועלינו להוציא חוק טוב ומאוזן. סנ"צ בייט לא אומרת שלא צריך לתקן את החוק. תהיה הזדמנות להציג את הנתונים, אבל יש להתקדם בסוגיות שנותרו- לקבל את עמדת המשרדים והמשטרה לגבי עבירת תקיפת שוטר וכן לגבי התקופה שעליה מדברים, כשהצ"ח מדברת על מחיקה אוטומטית עד 2019". סנ"צ בייט: "עמדת משטרת ישראל היא שעבירת תקיפת שוטר לא תיכלל בחוק. זו אמירה מסוכנת ומסר חמור מאוד, לכלול עבירה זו במתווה של מחיקה אוטומטית. המרשם הפלילי והמשטרתי הוא תחום אחריותי. אני רוצה להדגיש דברים שאולי אתם לא מודעים אליהם- זה מרשם לאומי המנוהל מכוח חוק המידע הפלילי, שרק לפני שנתיים נכנס לתוקף גם על בסיס דוח ועדה שישבה שנים. יש בחוק מנגנונים המבטיחים ביטול ומחיקה של רישומים, גם מנגנון אוטומטי וגם מנגנון בשיקול דעת. המחוקק קבע אמות מידה של נסיבות הפונה, גילו בזמן האירוע, הזמן שחלף, העבירה המדוברת ונסיבות המקרה הספציפי, ויש אנשים תחתיי, הבודקים זאת יום יום. הבקשות נשקלות בצורה פרטנית". לשאלת המ"מ סגלוביץ' לגבי תקופת המחיקה אמרה כי "ככל שהחוק עובר עליו תהיות תחום ל-2019, כי מקורו במחאות והמחאה האחרונה שדובר עליה היא מ-2019". עו"ד הדס פירר משרד המשפטים: "אנחנו מכירים בתכלית החשובה של הצ"ח. הרבה קשיים שעלו בנוסח הראשוני נפתרו אך אנחנו מתנגדים לכל הרחבה של המתווה, בפרט לגבי שנים שאין לגביהן דוחות ציבוריים". לאחר תשובותיהן, הכריז מ"מ היו"ר סגלוביץ' על הפסקה בניסיון להגיע להסכמות בסוגיות אלו, ולאחר ההפסקה עדכן שלפי ההסכמות שהושגו, המחיקה תהיה עד 2020. היו"ר רוטמן סיכם: "כשאנחנו מגיעים להסכמות אנחנו מכבדים אותן. כעניין של מדיניות, נרצה להעלות למליאה רק הסתייגויות שהמגישים יגיעו אליהן להסכמה עם יתר החברים, כדי שלא להביך את חברי הוועדה שהגיעו לנוסח חוק מוסכם. נוסיף להצ"ח חובת דיווח על מחיקת הרישומים שבוצעה בשישה החודשים לאחר כניסת החוק לתוקף".