ח"כ שלי טל מירון טענה כי הוראת שר התקשורת להעלות את הערוצים הזעירים לעידן פלוס ללא תשלום הייתה בלתי חוקית, ושאלה איך הייעוץ המשפטי של המשרד אפשר זאת. ח"כ ביטן אמר כי ההוראה לא הייתה לא חוקית, וסגן היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד זיו גלעדי, השיב כי השר לא פטר מתשלום ולא חייב להעלות את הערוצים לעידן פלוס. הוא הסביר, כי השר פנה לרשות השנייה וביקש ממנה, לנוכח נסיבות המלחמה, לשקול לאפשר לערוצים שירצו בכך לעלות למערך עידן פלוס למרות סכסוכי עבר, ואת נושא התשלום הוא יפעל לפתור על-מנת שהם לא יצטרכו לשלם. "זו הסיבה שאנחנו כאן ואת זה אנחנו מנסים לפתור", אמר. היועצת המשפטית של תאגיד השידור הציבורי כאן, עו"ד מרסיה צוגמן, אמרה כי התחייבות לסגירת המרבב הראשון לא מספקת וכי צריך התחייבות לסגירת כל המערך. ביטן אמר בתגובה כי כדי לסגור את המרבב השני צריך קודם לסגור את הראשון, והזכיר כי בכל מקרה התאגיד משלם על הקיבולת הפנויה בעידן פלוס כך שבהסתכלות ארוכת טווח התאגיד יחסוך כסף. "אני מחייב ערוצים לעלות לעידן פלוס כשלא בטוח שיקבלו פטור מתשלום דמי הפצה, אז אני מצפה ממשרדי הממשלה והתאגיד שיסיימו את העניין התקציבי אחת ולתמיד לסגירת המרבב", אמר היו"ר. נציגת קשת ורשת, עו"ד נגה רובינשטיין, הזהירה ממצב שבו הערוצים המסחריים הגדולים, המממנים בדמי הרישיון את הרשות השנייה, יממנו בסוף גם את הסגירה. "אנחנו היחידים שמממנים את הרשות השנייה", אמרה. היו"ר ביטן שאל כמה משלמות היום "קשת" ו"רשת" כדמי הפצה בעידן פלוס, והיועצת המשפטית של רשת, עו"ד דבורה קמחי השיבה כי מדובר בכ-1.6 מיליון שקל לכל ערוץ. "מבקשים מאיתנו גם לממן את הרשות השנייה וגם את סגירת עידן פלוס, והחיסכון יגיע לתאגיד", אמרה עו"ד קמחי. ביטן אמר כי אם המרבב הראשון ייסגר, אזי ב-2024 לקשת ורשת יהיה פטור מתשלום והן תחסוכנה 3.2 מיליון שקל כל אחת, לכן באופן חד-פעמי הן יכולות להשתתף במימון הסגירה. "בגלל 3 מיליון שקל לא נחסוך 8 מיליון? כולם מתעסקים בגרושים ואיש לא מתעסק בחיסכון לציבור", זעם היו"ר ביטן והוסיף: "זאת מלחמה, וכולם צריכים לעלות לשידור ואם צריך לשלם אז שכולם יכנסו מתחת לאלונקה וכל אחד יתרום את שלו. לא יכול להיות שמסעדה בצפון לא מקבלת פיצוי מלא ומממנת חלק מהנזקים שנגרמו לה במלחמה, אבל ערוץ טלוויזיה לא יכול לממן חלק מההוצאות. כולם ישלמו, גם האוצר צריך לשלם, ואז נמצא 3 מיליון שקל לסגור מרבב שיחסוך לציבור 8 מיליון שקל. הדיון הזה הוא בושה וחרפה, כל אחד מתנהג כמו גרוּשונר והכל עניין של כסף ואיש לא מבין שבתקופת מלחמה צריך לתת גם שירות לציבור". כאמור, בתום הדיון אישרה הוועדה לקריאה ראשונה את הצעת היו"ר ביטן ברוב של 3 תומכים בהם ביטן, ח"כ אריאל קלנר וח"כ שלום דנינו, מול שני מתנגדים בהם ח"כ שלי טל מירון וח"כ אלון שוסטר.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד-2024 של חבר הכנסת אל דלל וקבוצת חברי כנסת. 54 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 5 מתנגדים, עם נמנע אחד, והיא תועבר לדיון בוועדת הכלכלה. מוצע בה לקבוע כי שר התקשורת יהיה רשאי לאשר לבעל זיכיון לשידורי רדיו להקים תחנות שידור מחוץ לתחום האזור שנקבע לשידוריו בזיכיון ולשדר מחוץ לתחום כאמור, כך ששידוריו יועברו גם באזורים אחרים בארץ. שר התקשורת, שלמה קרעי: "זו בשורה גדולה למאזיני הרדיו בישראל. תחנות הרדיו האזורי יוכלו בקרוב לשדר בכל רחבי הארץ. זה רק קדימון של חוק השידורים הרחב שיגיע לכנסת בקרוב. התקשורת הממוסדת תמשיך לתקוף בלי הבחנה כל צעד שנועד לפתוח את השוק לתחרות. אגב, בקרוב אמנה מועצת תאגיד חדשה שתאזן ותגוון את השידורים בהתאם לחוק ועד להפרטת התאגיד. חתומים על הצעת החוק הזו חברי כנסת ממגוון סיעות. אנו תומכים בשוק חופשי ותחרותי והרחבת המגוון בכל רחבי הארץ. הגיע הזמן לפרוץ את המונופול של רשת ב' וגלי צה"ל ולאפשר לתחנות פרטיות לשדר ברחבי הארץ". ח"כ גלעד קריב: "ניתן לקיים דיון האם ראוי שיהיו ערוצי רדיו ארציים בבעלות פרטית. זהו דיון לגיטימי. זה המצב בשוק הטלוויזיה. אבל לקיים את הדיון הזה ללא תשתית עובדתית רצינית ולקדם הצעת חוק הנותנת עדיפות דווקא לאנשים שמחזיקים היום בזיכיון לשידור של תחנות אזוריות זהו צעד לא ראוי. ההצעה הזו לוקה בכשלים רבים ולא כך ראוי לקדם פתיחה של שוק הרדיו בזירה הארצית".