עם זאת, כבר בפתח הישיבה התייחס ביטן לדיון הקודם שקיימה הוועדה בהצעה, בעקבותיו התקבלה ביום חמישי האחרון החלטה של ועדת השרים לענייני חקיקה, ואמר כי הוא לא חושב שצריך לעשות משבר חוקתי ברקע הבעיה שעלתה בדיון הקודם, באשר להליך אימוץ התקינה האירופית.

"בסופו של דבר, מה שהממשלה צריכה זה לעבוד, ואם השרים יעבדו או לא אין סיבה לכתוב בחקיקה סעיף שלא היה כמוהו מאז קום המדינה. לכן מצאנו פתרון שמקובל על משרד המשפטים והייעוץ המשפטי לכנסת. מה שהוא מצריך זה עבודה מצד משרדי הממשלה. אני לא רואה שתהיה בעיה עם הרבה תקנות וחוקים. האוצר יצטרך לתת תקציב כדי שבשנתיים הקרובות המשרדים יעבדו, כי מה שאני שומע זה בעיקר בעיה של כוח אדם. צריך לעשות מה שצריך כדי שהמשרדים לא יטענו שיש להם בעיה תקציבית ובגלל זה הם לא עשו את עבודה", אמר היו"ר ביטן.

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד מאיר לוין, התייחס גם הוא לגבי החלטת ועדת השרים לחקיקה, ואמר כי מה שעלה בממשלה הוא כוונה לשלוף מעין ג'וקר, שיאפשר להתגבר על הכל - חוקים ותקנות - במקום לבדוק ולהבין מה התקלות שיכולות לקרות. "למרות שהרעיון קוסם, בפועל הוא קשה מאוד ולא אפשרי", אמר. היו"ר ביטן שב ואמר כי השרים חייבים לעשות עבודה.

היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד איתי עצמון, הזכיר כי הוא לא נוהג להשתמש בטיעונים חוקתיים בקלות, אך המקרה הזה אכן מעלה את השאלה החוקתית. "ההצעה שאושרה בוועדת השרים לחקיקה מעלה קשיים משפטיים עד כדי אי-חוקתיות. משמעות ההצעה: להפוך את חוק התקנים לחוק יסוד חוק על שגובר על כל חקיקה ראשית וחקיקת משנה, והנושא הזה לא מתאים לחקיקת חוקי יסוד", אמר. עצמון הציג הצעה שתאפשר מנגנון שבו שר הכלכלה יוכל להתאים הוראות בחקיקת משנה להוראות האסדרה האירופית, אך את תיקוני החקיקה הראשית בחוקים עליהם אחראים שרים אחרים יצטרך לעשות כל שר בהליך חקיקה רגיל.

ביטן התייחס לכך ואמר: "במקום ג'וקר אנחנו שמים אס". שר הכלכלה והתעשיה, ח"כ ניר ברקת, התייחס לדברים ואמר כי התיקונים שנעשו בדיונים בוועדה מתאימים את החקיקה למציאות. הוא הוסיף: "אנחנו מסכימים על 95% מהדברים. הממשלה והכנסת מסכימות לעבור לאסדרה אירופית מלאה, למעט חריגים. אנחנו מדברים עכשיו על התהליך. למעט מוצרי הצריכה שאושרו, שזה 92% ממוצרי הצריכה, יהיה תהליך שלושה חודשי מיפוי, והכנסת והציבור יבינו את הפערים. אין לנו בעיה לעשות עבודה קשה. נעבור על החקיקה בשלושת החודשים ונעדכן את הוועדה איפה יש פערים. הפערים יהיו מצומצמים וממילא יגיעו לכאן לוועדה, לכן עמדת הממשלה שונה ממה שהוצג, אבל לכאורה אם המשמעות היא מניעה משפטית אז נתמוך בהצעה של הוועדה כי היא נותנת תוצאה יחסית דומה. אנחנו צריכים לוודא שכל אחד מהשרים בתחומו יעבוד קשה להגיע מהר ככל האפשר ליישום החקיקה".

בעקבות זאת הוחלט לקבל את העקרונות לפיהם בתוך ארבעה חודשים מפרסום החוק יעבירו כל משרדי הממשלה, ומכון התקנים, לשר הכלכלה והתעשיה את רשימת החוקים שבתחום סמכותם ובהם קבועות הוראות ייבוא לפי תקינה ישראלית. 30 יום לאחר מכן יפרסם השר באתר האינטרנט של המשרד את אותה רשימה, לעיון הציבור, ויהיה רשאי להוסיף על הרשימה בכל עת. בנוסף, יפנה שר הכלכלה בכתב לשרים עם הרשימה, ויבקש מהם לבחון אם יש סתירה בין החקיקה הישראלית לתקינה האירופית. השר הממונה יצטרך לפעול לתיקון הסתירה או להחרגת המוצרים מהרפורמה, בתוך תשעה חודשים מהמועד שקיבל את הרשימה.

אם השר יבחר לתקן, הוא יגיש טיוטת חוק לאישור הממשלה, לעניין חקיקת משנה יפעל לתיקונה כך שניתן יהיה לייבא את המוצר ולעשות בו שימוש בהתאם לתקינה אירופית. במקרה שבו השר הרלוונטי לא יסכים למעבר לייבוא לפי תקינה אירופית, אם הוא סבור שיש תנאים ייחודיים לישראל, הוא יוכל לפנות לוועדת החריגים הממשלתית בתוך 45 ימים מקבלת הרשימה. ועדת החריגים תבחן את הפנייה ותפרסם המלצה בעניין. אם מי מהשרים לא יקבל את המלצת ועדת החריגים הוא יוכל לפנות לממשלה, בתוך 30 יום מקבלת ההמלצה, והממשלה תידרש לקבל החלטה גם היא בתוך 30 יום. אם השר הממונה החליט שלא לפנות לממשלה, או אם הממשלה תחליט לדחות את עמדת השר הממונה ולאשר את המעבר לתקינה האירופית - יצטרך השר האמור לפעול לתיקון חקיקה בתוך 120 ימים.

אם השר יבחר לתקן, הוא יגיש טיוטת חוק לאישור הממשלה, לעניין חקיקת משנה יפעל לתיקונה כך שניתן יהיה לייבא את המוצר ולעשות בו שימוש בהתאם לתקינה אירופית. במקרה שבו השר הרלוונטי לא יסכים למעבר לייבוא לפי תקינה אירופית, אם הוא סבור שיש תנאים ייחודיים לישראל, הוא יוכל לפנות לוועדת החריגים הממשלתית בתוך 45 ימים מקבלת הרשימה. ועדת החריגים תבחן את הפנייה ותפרסם המלצה בעניין. אם מי מהשרים לא יקבל את המלצת ועדת החריגים הוא יוכל לפנות לממשלה, בתוך 30 יום מקבלת ההמלצה, והממשלה תידרש לקבל החלטה גם היא בתוך 30 יום. אם השר הממונה החליט שלא לפנות לממשלה, או אם הממשלה תחליט לדחות את עמדת השר הממונה ולאשר את המעבר לתקינה האירופית - יצטרך השר האמור לפעול לתיקון חקיקה בתוך 120 ימים.

אם השר לא יפעל לתיקון החקיקה למרות שהיה צריך לעשות זאת, שר הכלכלה והתעשיה יתקן בצו את התוספת לחוק התקנים, כך שהיא תחול על חקיקת משנה. צו שכזה, שכאמור יחול רק על חקיקת משנה, יאפשר שימוש גם באסדרה אירופית וגם בתקינה ישראלית ויהיה טעון אישור של ועדת הכנסת הרלוונטית למוצרים עליו הוא יחול. שר הכלכלה והתעשיה ידווח לוועדת הכלכלה על יישום סמכותו זו, אחת לשנה, למשך ארבע שנים והמתווה הזה לא יחול על תמרוקים ומזון שנידונים כיום בוועדת הבריאות [הרחבה בהמשך] במסגרת הרפורמה.

השר ברקת ציין כי מדובר בסעיף הכי מאתגר בחקיקה והוסיף: "[לוי] אשכול אמר 'התפשרתי עד שהגעתי למה שאני רוצה'. ההצעה של הייעוץ המשפטי היא על דעת כל חברי הכנסת וגם על דעת המשרד והממשלה. כשאתה מאפשר עוד אופציות להביא עוד אלפי ומאות אלפי מוצרים - זה תנאי הכרחי להורדת מחירים. השאלה מתי זה יקרה, וככל שנעביר את החקיקות מהר יותר הציבור ייהנה מהר יותר. הזמן פה הוא קריטי". ח"כ משה פסל אמר כי השר מאוד רוצה להוריד את יוקר המחיה, וגם הכנסת והציבור מאוד רוצים. הוא הביע חשש שבגלל פלפולים בהצעה, בסוף אזרחי ישראל לא ייהנו מהחוק, אך הדגיש כי מבחינתו המצב הזה הוא יותר טוב מכלום. היו"ר ביטן אמר בתגובה, כי ההצעה תביא לאותה תוצאה רק בלי ליצור משבר חוקתי. "אנחנו אוחזים הפעם את השור בקרניו, לא בטוח שזה יעשה שינוי גדול במחירים, אבל בכל מקרה הרפורמה דרושה לפתוח את הייבוא ולהוריד אסדרה, ואני מקווה שזה גם יוריד את המחיר". נציג פורום קהלת, אריאל רכניץ, התייחס לתקנים שמופיעים בחקיקה ואמר כי ישנם 12 חוקים המָפנים לתקנים אחרים, בהם חוק החשמל, חוק החומרים המסוכנים, חוק התכנון והבנייה ועוד. ביטן שב והזכיר במהלך הדיון, כי משרד האוצר יצטרך להוסיף למשרדי הממשלה תקציב לטובת כוח אדם בשנתיים הקרובות ליישום מהיר של ההצעה. רכז כלכלה ותעשיה במשרד האוצר, גל ברנס, השיב כי האוצר עובד עם משרד הכלכלה להקים מרכז ידע שיאפשר למשרדים ללמוד את ההסדרה האירופית, ויהיה לזה תקציב. בתום הדיון אמר היו"ר כי הוועדה סיימה את ההקראה, אך יש עוד עבורה רבה על ההצעה, והוסיף כי ההצבעה תתקיים ככל הנראה בתחילת השבוע הבא.

ועדת הבריאות אישרה תיקון לפקודת הרוקחים המאפשר יבוא מהיר יותר של מוצרי קוסמטיקה מאירופה. התיקון נועד להקל על יבואנים, להגדיל את מגוון המוצרים הזמינים לצרכנים ולהוריד את יוקר המחיה. השינויים העיקריים:

• הסתמכות על תקנים אירופים - מוצרי קוסמטיקה העומדים בתקנים המחמירים של האיחוד האירופי יוכרו כבטוחים לשימוש בישראל, מה שיקצר את תהליך הביורוקרטיה.

• מסלול יבוא מהיר - יבואנים יוכלו לייבא מוצרים מאושרים באירופה ללא צורך בבדיקות מקיפות בארץ.

• תחרות והורדת מחירים - התיקון צפוי להגביר את התחרות בשוק הקוסמטיקה ולהוביל לירידת מחירים.

• בטיחות הציבור - למרות ההקלות, משרד הבריאות ימשיך לבצע בדיקות מדגמיות כדי להבטיח את בטיחות המוצרים.