בית המשפט העליון עשוי להתערב בצורה משמעותית בתנאי הלנתם של עצורים, ואף להורות למעשה למשטרה לצמצם את מספר המעצרים בשל מצוקת הכליאה. זו משמעותו של הצו על תנאי שהוציאו (8.7.24) בכירי השופטים - ממלא-מקום הנשיא, עוזי פוגלמן, והשופטים יצחק עמית ונעם סולברג. בישראל שוררת מזה עשרות שנים מצוקת כליאה קשה, למרות שעוד בשנת 2017 הורה בית המשפט להבטיח שלכל אסיר ועצור יהיו בתוך שנה וחצי ארבעה מ"ר (לא כולל מקלחת) או 4.5 מ"ר (כולל מקלחת). היא החמירה משמעותית עם מעצרם של אלפי מחבלים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ועלתה לכותרות כאשר הובילה בשבוע שעבר לשחרורו של מנהל בית החולים שיפא. בשל מצוקה זו, לנים עצורים בתחנות משטרה שאינן בנויות לכך - לרוב ללא מיטות, בצפיפות רבה וללא תנאים סניטריים. הצו שהוציאו פוגלמן, עמית וסולברג כולל שלושה סעיפים שאם יהפכו לצו מוחלט - יחייבו שינוי משמעותי במדיניות המעצרים. הצו מורה למדינה לנמק בתוך 90 יום (אם כי קרוב לוודאי שהיא תבקש ותקבל ברגע האחרון לפחות ארכה אחת):

• "מדוע לא תופסק החזקת עצורים והלנתם בתחנות משטרה בהן לא ניתן לספק לעצורים את מלוא זכויותיהם לפי החוק".

• "מדוע לא תפעל המשטרה להתאמת תנאי ההחזקה וההלנה בתאי המעצר המוכרזים בתחנות המשטרה לדרישות החוק, ככל שהדבר טרם נעשה".

• "מדוע מספר מקומות המעצר הפנויים לא יילקח בחשבון על-ידי גורמי האכיפה כשיקול נוסף בקביעת היקף המעצרים".