עו"ד
דוד שמרון, בן-דודו ומי שהיה פרקליטו של
בנימין נתניהו, סתר את עצמו בתיאור יחסיו של נתניהו עם
שאול אלוביץ, אז בעל השליטה בבזק. הסתירה הייתה בשני מסמכים שכתב בתוך חצי שנה: חוות דעת לפיה אין בין השניים חברות קרובה, ותשובה לבית המשפט בה תוארה חברות שכזאת. כך התברר (9.7.24) בעדותו של שמרון במשפט נתניהו.
שמרון העיד, כי [במועד שלא ציין] ביקש ממנו נתניהו לבדוק האם אתר וואלה עומד למכירה, ואם כן - מישהו יפנה אליו. שמרון אמר שיוכל לברר דרך המנכ"ל דאז,
אילן ישועה, אך נתניהו אמר לו שעדיף שידבר עם שאול אלוביץ. השניים נפגשו, השיחה הייתה כללית ואלוביץ הפנה את שמרון לישועה.
"בסופו של דבר הבנתי שהאתר יכול להימכר, אבל איש לא פנה אלי ומבחינתי בזה הסתיים האירוע. עדכנתי את נתניהו בחצי משפט. היחסים בינינו הם כאלה שלא צריך נאומים ארוכים כדי להסביר משהו. התקווה שלי הייתה שאם תהיה עסקה, שאטפל בה כעורך דין. אבל לא הייתה שום הבטחה ואיש לא פנה אלי".
לדברי שמרון, נתניהו לא העלה באוזניו של שמו של
שלדון אדלסון כמי שעשוי לרכוש את האתר. בחקירה אמר שמרון: "אצלי בראש הייתה אפשרות שמי שעשוי להתעניין בוואלה, אולי זה אפילו נאמר לי, שזה
ישראל היום שבאותה תקופה לא היה לו אתר אינטרנט, אבל לא נפגשתי עם אדלסון. אני לא זוכר שנאמר לי שהוא יהיה אתי בקשר". בעדותו היום אמר: "אני לא זוכר שנאמר לי השם אדלסון, אבל יכול להיות שהשם הזה עבר לי בראש, אולי כן ואולי לא".
התובעת,
יהודית תירוש: "היו עוד מקרים שנתניהו ביקש ממך לבדוק אם עסק מסוים עומד למכירה?" שמרון: "לא. נתניהו היה מאוד מוטרד לאורך הרבה שנים מהמונוליטיות התקשורתית בישראל, בלי קשר אליו. כשהוא בא ואמר לי שיש אתר למכירה, זה עשה אצלי שכל".
חלק ניכר מעדותו של שמרון עסק בחוות דעת שהכין עבור נתניהו במאי 2016 לגבי "
ניגוד עניינים של שר הדן בעניין הנוגע ל'מכר'". הוא קבע שנתניהו אינו צריך לפסול את עצמו מלדון בעניינים הנוגעים לבזק, אלוביץ וחברות שבשליטתו, שכן יחסיו עם אלוביץ אינם מחייבים זאת. שמרון הסביר: "היו לי שיחה, שתיים או שלוש איתו והבנתי ממנו את היחסים בינו לבין אלוביץ, ועל בסיס זה הכנתי את חוות הדעת. בסופו של דבר לדעתי בנושאים כאלה יש לפנות ליועץ המשפטי ל
ממשלה וכך כתבתי בשורה האחרונה שלה". שם נכתב: "רצוי לקבל אישור לעמדתי זו גם מהיועץ המשפטי לממשלה".
לדברי שמרון, "אני יודע מי באי הבית, אני יודע מי מוזמן לאירועים בבית, אני יודע מי החברים הקרובים בתקופות השונות, ואת אלוביץ לא פגשתי מעולם - לא בבלפור וכמדומני שמעולם לא היה באזכרה ליוני נתניהו. אז להגיד שהוא חבר קרוב - לא נראה לי. ועל-רקע הדבר הזה כתבתי מה שכתבתי".
נקודה נוספת הייתה האם שמרון בירר את קיומן של פגישות בין נתניהו לאלוביץ בבתיהם; בני הזוג אלוביץ סעדו במעון ראש הממשלה ב-2012 ובינואר 2015. בחקירתו במשטרה אמר שמרון, כי אינו זוכר מה שאל את נתניהו, אך הוא מתאר לעצמו ששאל האם נפגשו בבתיהם. תירוש: "האם היה חשוב לך האם נפגשו בבתיהם?" שמרון: "יש מקרים בהם ביקורים מייצרים חברות קרובה ויש מקרים שלא. צריך להסתכל על זה בקונטקסט רחב. אם מישהו רואה לנכון להזמין את ראש הממשלה בביתו כדי לספר את זה לחבר'ה, זה לא הופך את זה לחברות. אני לא זוכר בדיוק מה השאלות ששאלתי.
"נקודת המוצא היא שאני לא הכרתי את אלוביץ כחבר קרוב של נתניהו ומשפחתו, ולכן שאלתי. השאלות ככל הנראה היו מספיק מספקות כדי שאוכל לכתוב את מה שכתבתי. כאשר אני מטפל, מייצג או מסייע ללקוח, אני צריך לשמור על האינטרס שלו ולהגן עליו, לא לכתוב דבר שיעזור בנקודה אחת ויכשיל בנקודה אחרת. ברור שהכוונה שלי הייתה להרחיק מרעה, ודאי שלא לחפף".