התנסות במדמים הוכחה כיעילה וכמקדמת את המודעות לבטיחות. מדמים משמשים את הנוהגים בענפי תחבורה שונים כגון אוטובוסים ורכבות, ואף מטוסים וצוללות ונמצאים גם בשימוש משטרת ישראל. המדמה הנוכחי, עם ממשק בעברית, ישמש את תלמידי בית הספר וקהילת ירכא.

מדמה "פוארסט" (foerst) הוא יבוא ייחודי מגרמניה בעלות 125 אלף שקלים (מחיר שצפוי לעלות בעקבות התייקרות השבבים העולמית), שעלותו מומנה על-ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, קופת בית הספר ותרומות, לרבות תרומה של כ-30 אלף שקלים מצדו של היבואן דני עירון ממסע דלתא הדרכות. "אין מדובר במשחק סוני פלייסטשן", מסביר עירון ל-News1. "זהו מדמה מתקדם המתאים את עצמו לנהג ונותן לו היזון חוזר. לדבריו, מאפשר המכשיר להתנסות בכל תנאי מזג אוויר (לרבות גשם, רוח, ערפל, חום כבד) בכל סוגי הכבישים והטופוגרפיות (כבישים עירוניים, בין עירוניים, מהירים, פתלתולים וכדומה) ומזמן הפתעות (כגון ילד שקופץ לכביש, אופניים) לנהג. "כדי לקבל ארגז כלים מיטבי, ההמלצה שלנו היא להתנסות בנהיגה מדומה של 50 ק"מ לפחות".

רכישת המדמה היא לזכרו של בהאא שפיק עבד, תושב כפר ירכא, שנהרג בתאונות דרכים. אביו של בהאא, שפיק עבד, הוא מנהל התיכון, והוביל את הזה"ב כמדריך מחוזי במגזר הדרוזי במשך 20 שנה בהן הוביל 14 בתי ספר למצויינות מחוזית וארצית בתחום זה. בנאום שנשא (10.7.24) בכינוס נשים בנושא הבטיחות בדרכים ציין כי המדמה הוא זיכרון חי לבנו. על בנו המנוח, חייל בדרגת רב סמל ששירת בתפקיד הנדסאי רכב ביחידת אגוז שהיה מיועד לקצונה, אמר כי "אובדן ילד הוא כאב בלתי נתפס שאי אפשר לרפא". עוד אמר כי מלבד פעילויות שונות בנושא הבטיחות בדרכים שהוא עורך בקהילה הוא שמח על המדמה הייחודי שנועד לפתח מיומנויות נהיגה ולשכללן באופן שעשוי להציל חיים בעתיד.

אורנה שמחון, מנהלת מחוז הצפון במשרד החינוך, אמרה בטקס כי מאות תלמידים יעברו מדי יום תרגול במדמה ואף לקבל משוב אישי. "תלמידים הם סוכני השינוי להפחתת ההרג בכבישים", אמרה שמחון. "אני נוסעת מאות קילומטרים ביום ורואה התנהגות פרועה ועצבנות של נהגים שגורמות טעויות אנוש שמקפחות חיים".

דרור בן חור, מנהל אגף צפון ברלב"ד, אמר כי "תאונות דרכים אינן גזירת גורל, ולא קורות רק לאנשים רעים אלא גם לאנשים טובים ביום רע". הוא ציין כי לא כל כביש אפשר לחצות היום ברגל, וציין את נתיבי איילון כדוגמה. בן חור פנה למשתתפות הכנס, דרוזזיות תושבות הכפר, ואמר להן: "אימא טובה זה לא תמיד להגיד 'כן' לילד, זה ערכים. אם אבוא לאדם בן 50 ואגיד לו שלעשן זה לא בריא, לא בטוח שהוא יפסיק. צריך להתחיל את השינוי מגיל צעיר. אם עד היום נהוג היה לנסוע בלי חגורות כי זה הכפר שלנו והכל היה קטן, בשביל שינוי צריך אימא שתבוא ותגיד - "לא, שים חגורה, שים קסדה. ואם אנחנו יודעות שלנהג האופנוע אין רישיון - לבוא ולדווח".

מפקד מרחב אשר, סנ"צ אלכסנדר קראוס, אמר כי משטרת ישראל נמצאת בחזית המאבק בטרור, בעבריינות ובתאונות הדרכים, וכי רוח מפקד המחוז ומפקד המרחב היא ליצור ריבונות ומשילות. אולם למרות המעצרים, "אנחנו יכולים רק לצמצם את התאונות ולא למגר אותן. אנחנו יכולים לדבר על כך עד מחר, אבל אם לא תורידו את הילד מהקטנוע או מהאופנוע - לעולם לא נגיע למטרה של שמירת חיי אדם בכבישים".

מקס אברהם, מנהל אגף זה"ב מחוז ירושלים שבימים אלה פורש לגמלאות, אמר כי 120 אלף תלמידים בארץ, כולל בריכוזי המפונים, לומדים זהירות בדרכים, מאה אלף מהם נבחנו בחינת תיאוריה וקרוב ל-65% עברו אותה בהצלחה ויכולים לגשת ללימוד מעשי. "אנחנו מלמדים אותם להתנהל נכון לא רק כנהגים, אלא גם כהולכי רגל ונוסעי רכב דו-גלגלי", דבריו.

על-פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 27% מבין ההרוגים בתאונות בשנת 2023 הם מהחברה הערבית - שיעור גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה. בשנת 2022 נהרגו 37 נהגים צעירים ערבים בתאונות, ובשנת 2023 נהרגו 18 (כ-43% ממספר הנהגים הצעירים שנהרגו בתאונות באותה שנה). שיעור הנהגים הצעירים הערבים שנהרגו בתאונות גבוה באופן ניכר משיעורם באוכלוסיית הנהגים הצעירים. השנה שבה נהרגו הכי הרבה נהגים צעירים הערבים הייתה שנת 2022 − 76% מהנהגים הצעירים ההרוגים (37 הרוגים) – פי-שניים וחצי יותר משיעורם במצבת הנהגים הצעירים (29%). גברים צעירים מהחברה הערבית מעורבים בתאונות חמורות פי-שניים מגברים צעירים בחברה היהודית. לעומת זאת, בקרב נשים צעירות (יהודיות וערביות) אין הבדל ממשי בשיעורי המעורבות בתאונות מסוג זה. שתי קבוצות הגיל שבהן מעורבות הנהגים הצעירים הגברים בתאונות חמורות גבוהה ביותר היא עד גיל 19 (28.1% בממוצע בקרב צעירים ערבים, ו-13.4% בקרב צעירים יהודים), וכן קבוצת הגילים 24−20. למעשה, שיעור המעורבות היחסי של נהגים צעירים גברים ערבים, נמצא במגמת ירידה מגיל 19 ומעלה, וניכר כי הוא מתחיל לעלות מעט בטווח הגילים 64−60.

על-פי דוחות ומחקרים שונים יש כמה גורמים אישיים, התנהגותיים, תרבותיים וחברתיים שעשויים להסביר את מספרם הגבוה היחסי של נהגים צעירים מהחברה הערבית שמעורבים בתאונות. בין היתר, מדובר בגורמים הנקשרים לתשתיות כביש לקויות ביישובי החברה הערבית, לצד גורמים הנוגעים להתנהגויות הנהג. לכך יש להוסיף רמת אמון נמוכה יחסית בממסד ובמשטרה, וקושי בתחושת שייכות מצד צעירים מהחברה הערבית. דברים אלה עלולים לתרום לעלייה בנכונות להפר את חוקי התנועה ובכך להשפיע על התנהגות כביש לא בטוחה. בשנים 2012 עד 2022, נהרגו 133 חיילי צה"ל בכל סוגי התאונות (כולל מבצעיות). הרוב המכריע של חללי התאונות (75%!) נהרגו בתאונות דרכים - 99 חללי צה"ל.