בין הפתרונות המוצעים:
- קביעת רף עדכני לסינון תכנים - באמצעות אסדרה שבה ברירת המחדל היא שהרף שייקבע למוצר הסינון החינמי, שמוצע ע״י הספקים המורשים למנוייהם, יתבסס על ישומון שיותקן במכשירי הקצה. כלי הסינון יותאמו להגנה על מכשירים סלולריים חכמים המיועדים לשימושם של ילדים ובני נוער. מפרט הרף יתמקד במאפייניו הטכניים של הכלי ויגדיר מהן האפשרויות כך שכלי הסינון יחשב לכזה העומד ברף סינון יעיל. הספקים יחויבו לקבל אישור אסדרתי מראש לגבי מוצר הסינון ותיקבע תוכנית עבודה להגברת הפיקוח.
- בחינה מחודשת של הגדרות החוק והגדרת הביטוי ״תוכן פוגעני״ בחוק.
- קמפיין לאומי והרחבת ההסברה לנושא הפגיעות ברשת להורים ולקטינים.
- הנגשת מידע לציבור ההורים והילדים באתר אינטרנט ייעודי - האתר בשפות יכלול המלצות שיסייעו להורים להבין את ההכרח בשימוש בכלי סינון תכנים עבור ילדיהם במציאות כיום, ויסייעו בבחירת הכלי המיטבי עבורם, לצד המלצות מומחים בתחום בנוגע לגילים מינימליים מומלצים לשימוש במכשירים סלולריים חכמים, ביישומונים ובאתרים השונים.
- עידכון המלצות לגילי שימוש מינימליים והטלת חובות דיווח ושקיפות על הספקים המורשים בהיבטי סינון תכנים.
- הגברת מעורבות מערכת החינוך בנושא המוגנות ברשת - תוך התייחסות לנורמות התנהגות ראויות ברשת, שמירת הפרטיות ואבטחת מידע, זהות דיגיטלית, מצבי סיכון ופגיעה, ופיתוח מיומנויות רלוונטיות לרבות פנייה לעזרה, בהתאמה לאוכלוסיות השונות בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד. בנוסף, לטובת העלאת המודעות בקרב ההורים תיכתב תוכנית הסברה והדרכה להורים שתופעל במהלך כל שנת הלימודים ותעוגן בחוזר מנכ"ל משרד החינוך.
- פעילות בלתי-פורמלית - מומלץ לשלב את העלאת המודעות לנושא מוגנות ילדים ברשת בפעילות בלתי פורמלית במסגרות שונות כגון תנועות הנוער, מקומות העבודה להורים, דרך קופות החולים, מכונים להתפתחות הילד, טיפת חלב, שירותי בריאות הנפש ועוד. מומלץ לגבות את הפעילות במהלך לאומי של מניעה מוגברת בקהילה ובמסגרות השונות, באמצעות המטה הלאומי שבאפשרותו להיעזר ולשתף פעולה עם משרדי הממשלה השותפים, השלטון המקומי והאזורי, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי ועוד.
- פעילות המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת - הצוות רואה חשיבות רבה בבניית תוכנית לאומית ובהרחבת פעילותו של המטה הלאומי בעולמות התוכן של מניעה, הסברה ומידע בנוגע למוגנות ילדים ברשת. לאור האתגרים הנובעים ממגמות הפגיעה בילדים ובנוער ברשת והצפי להחמרה במגמות אלו, מומלץ לחזק את המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת באמצעות מתן כלים ומשאבים להובלת פתרון כוללני מתואם עם משרדי הממשלה המעורבים בנושא.
"הילדים והנוער מבלים זמן רב בשימוש ובצפייה ברשתות במכשירי הסלולר, וחלק לא מבוטל מחייהם החברתיים והרגשיים כיום, מתנהל על מסך הטלפון", אמר השר קרעי. "הצוות הבינמשרדי שהקמתי שמע את כלל הגורמים הנוגעים בדבר, כולל ארגוני מגזר שלישי שלמעשה הציפו בפני את הנושא הכאוב הזה, והציג בפני את מסקנותיו. יחד עם גורמי המקצוע במשרדי הממשלה האחרים, נפעל ליישמן בהקדם על-מנת להנגיש כלי סינון לכל הורה״.
אוהד עזרן, מנכ"ל המרכז הישראלי למוגנות ברשת שיזם את הקמת הוועדה, בירך על העבודה, אך ציין כי אין בכך די. "מדובר בפלסטר חשוב, אבל הילדים ברשת מופקרים לגורלם וזה לא מה שיציל אותם. ההמלצות הן רק תחילת תהליך השינוי. אנחנו צריכים לוודאות שההמלצות ייושמו באופן מלא. אנחנו דורשים מהוועדה לעקוב אחר אופן יישום ההמלצות באופן מלא ודורשים חוקים שיגבילו את גיל השימוש בטלפונים, יטילו אחריות גם על פייסבוק, אינסטגרם וטיק טוק, יגבילו את הבינה המלאכותית משימושים מסוכנים ויצילו את חיי הילדים ברשתות החברתיות. ישראל מפגרת אחר מדינות העולם בתחום הזה".
|