ראש אגף מדיניות פנים במל״ל אמר בישיבה מקצועית סגורה שהתקיימה הבוקר (16.7.24) כי ״הפשיעה בחברה הערבית היא איום על הביטחון הלאומי מהמעלה הראשונה". לדבריו, כפי שהובאו בכאן חדשות, "סוגיית האמל״ח היא אתגר עצום למדינת ישראל. ישנה החמרה בשנה האחרונה בגלל החלטה של מדינות אויב. הנושא הגדול ביותר הוא הגבול המזרחי שאותו ראש הממשלה הנחה לסגור". אתמול המשיכה הוועדה לביטחון לאומי בהכנת הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד- 2024, של ח"כ צביקה פוגל, יבגני סובה וח"כ אחרים לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק מבקשת לקבוע כהוראת שעה למשך שנתיים, כי תינתן סמכות לבתי המשפט המחוזיים להוציא צווי הגבלה שיפוטיים אם שוכנעו, לאחר שקיבלו הערכת מסוכנות מודיעינית (הכוללת, בין היתר, גם חומר מודיעיני חסוי, ראיות גלויות וכדומה), כי קיים יסוד סביר להניח כי הוצאת הצו, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מאותו אדם, חיונית למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם, וכי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה. עוד מוצע בהצעת החוק לקבוע כי לצורך הבטחת הצווים יהיו נתונות למשטרת ישראל סמכויות נוספות, כגון: סמכויות חיפוש מורחבות, כניסה למקום עבודה ועוד. ניצב יגאל בן שלום, ראש אגף מודיעין וחקירות (אח"ם) במשטרת ישראל, ציין כי הוא בעל ניסיון של כמעט ארבעה עשורים במלחמה בפשיעה החמורה האין סופית, כאשר לצדה המשטרה משוועת לכלים נוספים. לדבריו, במלחמה בפשיעה ובכלל יש שלושה מרכיבים עיקריים הנשענים על אבני יסוד: מניעה, סיכול ופיענוח. מניעה - באמצעות איסוף מודיעין על-ידי מקורות, טכנולוגיות ואסדרה; סיכול - בפעילות מבצעית בכלל זה באמצעים מנהליים; "אם לא הצלחנו, לא בזה ולא בזה, אנו מגיעים לשלב הפיענוח. לצערי, אני לא רוצה להגיע לכך אלא למנוע לפני".