בית המשפט העליון הורה (17.7.24) למשרד מבקר המדינה, משרד ראש הממשלה, היועצת המשפטית לממשלה, צה"ל והמוסד לבחון את האפשרות לבצע חלק מהשלב הראשון של ביקורת המדינה בנוגע למלחמת חרבות ברזל, ולעדכן אותו בתוך עשרה ימים. ארבעת גורמים אלו גם יודיעו לבג"ץ עד סוף חודש אוקטובר מהי עמדתם לגבי אפשרות ביצוע השלב השני של הביקורת. עם זאת, נכון לעכשיו מוקפאת הביקורת עד להחאה נוספת של בג"ץ. ההחלטה ניתנה בסיומו של דיון בעתירות נגד ביצועה של הביקורת בזמן המלחמה, ולמעשה מחשש שהיא תמנע הקמת ועדת חקירה ממלכתית. המבקר מתניהו אנגלמן הבהיר בשעתו, כי אם תוקם ועדת חקירה - הוא יתאם עימה את פעולותיו. הרמטכ"ל הרצי הלוי והיועצת המשפטית גלי מיארה מתנגדים לקיום הביקורת כעת, בעוד אנגלמן אומר שמדובר בניסיון להימנע מביקורת בכלל. בחודש מאי השנה הודיע אנגלמן, כי ביקורתו בצה"ל תבוצע בשלושה שלבים. הראשון הוא בנושאים שאינם בליבת הלחימה ושבהם צה"ל הוא מבוקר משני לביקורת על פעילות הממשלה, כגון תפיסת הביטחון הלאומית (ביקורת חלקית), פינוי פצועים ב-7 באוקטובר, פינוי אוכלוסייה אזרחית, ההסברה הבינלאומית, ניהול מטות החירום הממשלתיים, פעילות מערכת החינוך בחירום, מיגון ומקלטים. השלב השני הוא נושאים נוספים בהם צה"ל הוא מבוקר משני ובנושאי ליבה מסוימים. ביניהם: מצב מרכיבי ביטחון וכיתות כוננות לפני המלחמה ובמהלכה, תפקוד הקבינט לפני המלחמה, לוחמה כלכלית בטרור, ליקויים במערכות טכנולוגיה ותקשוב ב-7 באוקטובר, מסיבת "נובה" והמחסור בציוד לחיילי מילואים. השופטים נעם סולברג, דוד מינץ ויעל וילנר הבהירו, כאמור, כי צו הביניים שהוציא סולברג בחודש שעבר עומד בתוקפו. בצו זה נאמר: "לנוכח המציאות הביטחונית המורכבת, היקפה המתוכנן של הביקורת, העתידה לעסוק, בין היתר, במערך התמיכה בלחימה ובנושאי ליבה מבצעיים, וההיערכות הנדרשת כדי ליתן לה מענה בעיתוי הנוכחי - ותוך מתן משקל משמעותי לחוות הדעת החסויות של גורמי הביטחון שהוגשו לעיוני, אני מורה על השהיית הליכי הביקורת בכל המתייחס לצה"ל ולשב"כ".