עוה"ד אלדד כורש ואורית ישראלי טוענים, כי שותפיהם לשעבר במשרד עמית-פולק מטלון, עוה"ד יונתן אלטמן ודורון לוי, מנסים לרכוש את מניותיהם בחברה משותפת תוך תשלום של 10 מיליון שקל מתחת לשוויין. המחלוקת נחשפה בתביעה שהגישו (18.7.24) כורש וישראלי לבית המשפט המחוזי בתל אביב. עמית-פולק-מטלון הוא ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל. כורש היה השותף המנהל וב-2017 מועמד לבית המשפט העליון; ישראלי הייתה מנהלת המחלקה המסחרית. 45 עורכי דין בראשותו של כורש פרשו מהמשרד בתחילת 2021 והצטרפו למשרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון, בו כורש הוא שותף בכיר וישראלי מנהלת את המחלקה המסחרית. אלטמן הוא יו"ר משרד עמית ולוי הוא שותף בכיר ומנהל מחלקות המיסוי והתביעות הייצוגיות. הפיצול הוא נושא לבוררות בפני עו"ד עמוס גבריאלי ופרופ' אלון קלמנט מזה שלוש שנים, וכורש וישראלי מתארים את היחסים בין הצדדים כ"יריבות מרה". הסכסוך נוגע לחברת עפמ נכסים, בעלת המשרדים ברמת החייל בתל אביב בהם פועל משרד עמית. כורש, לוי ואלטמן מחזיקים כל אחד ב-21.3% ממניות החברה והם הדירקטורים בה והיחידים הרשאים להשתתף באסיפות הכלליות בה; בידי ישראלי 2.5% מהמניות. בתביעה נאמר כי כורש הוא שיזם את הרכישה, איתר את הנכס, ניהל את העסקה וליווה את הבנייה. על-פי ההסכם להקמת החברה, במקרה של עזיבת שותף - ניתן לכפות עליו, שלוש שנים לאחר מכן, למכור את מניותיו. טענתם של כורש וישראלי היא, שאלטמן ולוי מנסים לממש זכות זו בשני שלישים בלבד מהשווי של מניותיהם ובכך כאמור לשלם 10 מיליון שקל פחות מן המגיע להם. זאת, תוך שהם מסתמכים על הערכת השמאי שלומי מערבי ולפיה שווי המשרדים הוא 44.3 מיליון שקל. השמאי רפאל קונפורטי העריך, לבקשת כורש וישראלי, כי השווי הוא 75.5 מיליון שקל. בתביעה נאמר כי לוי כינס את דירקטוריון עפמ והציג את השמאות של מערבי, וזאת למרות שהיה צורך במינוי של שמאי מוסכם ולמרות שהדוח לא הועבר לעיונו של כורש. לטענת כורש וישראלי, מינויו של מערבי - אשר תודרך בידי אלטמן ולוי - בטל מעיקרו ומדובר בישיבה שכונסה למראית עין לאחר שההחלטות כבר התקבלו ובחלקן יושמו. עוד נטען, כי מדובר בעסקה חריגה בה יש לכל הדירקטורים עניין אישי, ולפיכך יש צורך באישור האסיפה הכללית - שלא התקבל. עוד נטען, כי מערבי הוא ידיד ותיק של רעייתו של לוי - קשר שהוסתר מן התובעים. לאחר הישיבה שלח המשרד לכורש שיק בסך 3.6 מיליון שקל ולישראלי שיק בסך 417,000 שקל בגין פדיון מניותיהם על בסיס ההערכה של מערבי. השניים אישרו שניתן לכפות עליהם לפדות את המניות, כפרו בסכום והודיעו שיפקידו את השיקים כמקדמות על חשבון הכספים שלשיטתם מגיעים להם. לגבי הפערים בין השמאויות טוענים כורש וישראלי, כי זו של מערבי התייחסה לנכס במצב מעטפת (ולא ברמת גימור גבוהה כפי שהוא בפועל) ולא לכל נכסי החברה. לדבריהם, מערבי התעלם מזכויות בנייה עודפות (בשווי מיליוני שקלים); קבע דמי שכירות בסך 4 מיליון שקל בשנה, לעומת 4.8 מיליון שקל בהערכתו של קונפורטי; השטחים שבבסיס הערכתו אינם נכונים; הוא לא הביא בחשבון זכויות שילוט (1.5 מיליון שקל); והערכתו אינה כוללת דמי שכירות שהמשרד חייב לחברה (לפחות 390,000 שקל לחודש) ויתרת מזומנים שבקופתה (380,000 שקל). כורש וישראלי מבקשים מבית המשפט לקבוע, כי לוי ואלטמן קיפחו אותם; לבטל את שמאותו של מערבי ואת פדיון מניותיהם בעקבותיה; להורות ששווי המניות ייקבע על-פי הערכתו של קונפורטי; ולהורות לחברה, לוי ואלטמן לשלם להם את היתרה. עוד הם מבקשים להורות לחברה לחלק לבעליה דיבידנד בסך 5 מיליון שקל על בסיס רווחיה ב-2019. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד איל רוזובסקי, דורון לוי, מור האזרחי-שפיר ואייל מנדלבאום, וטרם הוגש כתב הגנה.