"ברובם המוחלט של המקרים בהם הורשע הרוצח בעבירת הרצח הבסיסית, המשוכה הניצבת בפני המבקש לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם, בין מכוח שיקולי שיקום ובין מכוח שיקולי צדק - גבוהה עד מאוד". כך אומר (21.7.24) שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון. הוא קובע למעשה, כי עונש המינימום על רצח בכוונה תחילה יהיה 25 שנות מאסר. עבירת הרצח הבסיסית היא השנייה בחומרתה עם הרפורמה בעבירות ההמתה, היא כוללת יסוד נפשי של כוונה והעונש המירבי עליה הוא מאסר עולם. עבירה זו באה אחרי עבירת הרצח בנסיבות מחמירות, בה מאסר עולם הוא עונש חובה. בית המשפט העליון כבר פסק, כי מתחם הענישה ההולם בעבירת הרצח הבסיסית הוא החל ב-25 שנות מאסר ועד מאסר עולם. כעת קובע אלרון למעשה, כאמור, כי ברוב המקרים יהיה בית המשפט המחוזי חייב לגזור לפחות 25 שנות מאסר - שכן, כאמור, חריגה ממתחם הענישה תהיה נדירה. החוק מאפשר לבית המשפט לחרוג לקולה ממתחם הענישה בשל מספר נימוקים, ובית המשפט העליון הרחיב את מנעד המקרים. מדובר בעיקר במקרה בו הנאשם השתקם או שיש סיכוי של ממש שישתקם; ובשיקולי צדק, כגון מצב רפואי קשה ומסכן חיים שלא ניתן לתת לו מענה בבית הכלא. לצד זאת קובע החוק, כי שיקולים אלו לא יופעלו אם העבירה ומידת אשמו של הנאשם הם "בעלי חומרה מיוחדת", ואזי חריגה לקולא ממתחם העונש תתאפשר רק "בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן". אלרון אומר כי אין ספק שעבירת הרצח הבסיסית היא בעלת חומרה יתרה וכך גם מידת אשמו של הרוצח, גם מבלי שנלוו למעשיו נסיבות קונקרטיות מחמירות בפני עצמן; זאת, כמובן, מבלי לפגוע באפשרות לקבוע אחרת במקרה נקודתי. לכן, חלה המגבלה על חריגה לקולה ממתחם העונש: הרף של חריג השיקום "ממוקם גבוה ביותר", ו"בשל נשגבות עקרון קדושת החיים... יידרשו שיקולי צדק הרי-גורל כדי להטות את הכף לטובת חריגה לקולה מהמתחם". אלרון מסכם: "חומרתה הרבה של עבירת הרצח הבסיסית מציבה רף גבוה בפני רוצח המבקש כי ייגזר עליו עונש החורג לקולה ממתחם העונש – היינו עונש אשר אינו מתיישב עם חומרת מעשיו ומידת הפגיעה בערך קדושת החיים. על כן, כאמור, באופן קטגורי, בעבירת הרצח הבסיסית ביסוד נפשי של כוונה נותר אך פתח צר ומצומצם השמור למקרים חריגים ביותר, עבור חריגה לקולה ממתחם העונש ההולם". אלרון קיבל את ערעורה של המדינה והחמיר את עונשו של גאורגי זלקוב, אשר הודה ברצח בכוונה תחילה של דימיטרי יונגרוב לאחר שסירב לעזוב את דירתו של זלקוב בה התגורר. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע מתחם של 25-22 שנות מאסר, אך גזר עליו 18 שנות מאסר בשל נסיבותיו האישיות ומצבו הרפואי הקשה. אלרון קובע, כי אין המדובר במקרה נדיר המאפשר חריגה לקולה מן המתחם, וכי ניתן להתחשב במצבו הרפואי של זלקוב רק בתוך המתחם. מאחר שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, גזר אלרון על זלקוב 22 שנות מאסר. השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם אלרון. המדינה יוצגה בידי עו"ד עדי שגב, וזלקוב (אשר ערעורו על חומרת עונשו נדחה) - בידי עוה"ד ליאוניד פרחובניק ויגאל בלפור.