פרישתו של ג'ו ביידן מהמרוץ לנשיאות ארה"ב (21.7.24) יוצרת מצב חסר תקדים ב-248 שנותיה של המדינה. מעולם לא ניצבה מפלגה גדולה פחות מארבעה חודשים לפני הבחירות ולאחר הפריימריז, כאשר מי שניצח בבחירות המקדימות מודיע שלא יתמודד בבחירות הכלליות. נכון לעכשיו נראה, כי טובים סיכוייה של קאמלה האריס להיבחר - אולי אפילו בתמיכה כללית ובלא התמודדות של ממש. היתרון מבחינת הדמוקרטים: מניעת כאוס ומחלוקות פנימיות. החיסרון: המינוי שלה ייראה כמו הכתרה ולא כמו בחירה - דמיון בולט במיוחד למה שהתרחש בשבוע שעבר בוועידת הרפובליקנים. יו"ר הוועדה הלאומית הדמוקרטית (מטה המפלגה), ג'יים הריסון, אמר כי המועמד לנשיאות ייבחר ב"הליך שקוף ומסודר". לדברי הריסון, המשימה שלפנינו אומנם חסרת תקדים, אך ברורה. בימים הקרובים המפלגה תקיים הליך שקוף ומסודר כדי להתקדם כמפלגה מאוחדת עם מועמד שיוכל לנצח את דונלד טראמפ בנובמבר". הוא לא הרחיב ואמר שהפרטים יפורסמו בימים הקרובים. למזלם היחסי של הדמוקרטים, ביידן נכנע ללחצים חודש לפני ועידת המפלגה בשיקגו (היא תחל ב-19 באוגוסט) - המקום בו נבחר רשמית המועמד. לכן, יש מעט זמן להתלכד מאחורי מועמד אחד או לנהל בחירה מזורזת. בכל מקרה, מבחינה פורמלית זו תהיה ועידה פתוחה, בה הצירים אינם מחויבים לאיש. הפעם האחרונה בה התרחש אירוע דומה היה ב-1968 - גם אם במפלגה הדמוקרטית וגם אז הוועידה הייתה בשיקגו, לאחר שהנשיא לינדון ג'ונסון הודיע (בסוף מארס) שלא יתמודד שוב משום שהבין שסיכוייו אפסו.

כך נעשית הבחירה בוועידה

אם לא יהיה מועמד מוסכם, הוועידה הופכת למיני-פריימריז בהם המועמדים מנסים לזכות ברוב. מבחינת הדמוקרטים, האירוע יכול להתפתח בשני מסלולים. האחד: דמוקרטיה תוססת שתבוא בניגוד להשתלטות המוחלטת של דונלד טראמפ על המפלגה הרפובליקנית ואירוע מתוקשר שיעניק להם חשיפה נרחבת. השני: כאוס ומלחמה פנימית, אשר תחליש אותה עוד יותר - כאשר טראמפ כבר מוביל בסקרים וטובים סיכוייהם של הרפובליקנים לשלוט לפחות בסנאט ואולי גם בבית הנבחרים. בוועידה הדמוקרטית יש שני סוגים של צירים: 3,949 צירים רגילים ו-749 צירי-על. הצירים הרגילים נבחרים בידי מנגנון המפלגה במדינות השונות ומחויבים להצביע בעד המועמד שניצח באותה מדינה. במקרה הנוכחי, כולם מחויבים לביידן - וכעת משוחררים ממחויבות זו. צירי-העל הם בכירים במפלגה (נשיאים וסגני נשיא לשעבר, מושלים, חברי קונגרס, פקידי מפלגה), שאינם מחויבים לאיש ומשתתפים בהצבעה לבחירת המועמד רק אם אין הכרעה בסיבוב הראשון. גם הפעם הם ייכנסו לתמונה רק מהסיבוב השני ואילך (אם יהיה כזה). פורמלית, כאמור, הצירים של ביידן אינם מחויבים לתמוך באיש. עם זאת, ההערכה היא שלאור קריאתו המיידית להתייצב מאחורי האריס - רובם ירגישו מחויבות לעשות זאת (למרות שהפריימריז היו אישיים ורק ביידן התמודד בהם; אם כי היה ברור לכל שהאריס תהיה מועמדת לסגנית הנשיא גם בקדנציה הבאה). אם לא יתייצבו מועמדים של ממש מול האריס, ניתן יהיה לקיים הצבעה וירטואלית בעוד שבועיים - כפי שהיה מתוכנן מלכתחילה לבקשתו של ביידן, כדי לבצר את מעמדו - ולאשר את מועמדותה. במקרה כזה, הוועידה תהיה רק האשרור הפורמלי, האריס תציג בה את המועמד לסגן הנשיא ושם יחל הקמפיין שלה. אם יהיו מועמדים ממשיים נוספים - למשל: מושל קליפורניה, גווין ניוסום, או מושל אילינוי, ג'יי.בי פריצקר (מלונאי מיליארדר) - ייתכן שלא יהיה מנוס מסוג כלשהו של התמודדות. בכירי המפלגה יעשו מאמץ להתאחד סביב מועמד אחד ולאשרו בהצבעה וירטואלית. אם הדבר לא יעלה יפה, הבחירה תהיה בצורה ממשית בידי הצירים בוועידה - על כל הסחר-מכר הפוליטי הכרוך בכך. אם אף מועמד לא יקבל למעלה מ-50% בסיבוב הראשון, יתקיימו כאמור סיבובים נוספים בהם ישתתפו גם צירי-העל. בהתמודדות זו יוכל להשתתף כל מי שיאסוף חתימות של לפחות 300 מבין הצירים הרגילים. אם ההכרעה אכן תהיה בוועידה, יהיה צורך לקבוע את המנגנון בו יתמודדו המועמדים השונים. אפשרות אחת היא לאפשר לכל אחד מהם לנאום ואז לקיים את ההצבעות. אפשרות שנייה שעלתה בימים האחרונים היא לקיים מיני-פריימריז, בדמות עימות בין המועמדים - אולי בהנחיית הנשיאים לשעבר ביל קלינטון וברק אובמה (הזוכים לפופולריות רבה ויש תקווה שיוכלו לשמור על סדר ומכובדות של ההתמודדות).