ועדת הכלכלה אישרה (21.7.24) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת משרד התקשורת, לתקן את חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ולהאריך בשנה וחצי את תקופת ההקלות שניתנו לערוצי הטלוויזיה הזעירים. הוועדה דנה גם בהצעה של ח"כ אריאל קלנר להעלות את הערוצים הייעודיים למערך עידן פלוס, במסגרתה נקבע הסדר למימון באמצעות סגירת המרבב (מערכת ההפצה של מספר ערוצי טלוויזיה המשדרת אותם באוויר) הראשון של המערך. הדיון היה סוער והוועדה טרם קיבלה החלטה בעניין, כאשר בתום הישיבה הציע היו"ר sus ביטן לקבוע את ההסדר כהוראת שעה עד מרס 2025, והודיע כי הישיבה תתחדש למחרת. התיקון לחוק הרשות השנייה, שאושר כאמור, קובע כי הערוצים 14, 24, 9 והלא טי.וי יהיו פטורים לשנה וחצי נוספות מהחובות המוטלים על הערוצים המסחריים הגדולים. שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי, הסביר בשני המקרים כי הזמן נדרש עד אשר יביא לאישור הכנסת והוועדה את הצעת החוק שתעשה סדר חדש בכל תחום השידורים. ההצעה אושרה ברוב של 5 תומכים, בהם היו"ר ביטן וחברי הכנסת שלום דנינו, אריאל קלנר, משה פסל ויצחק פינדרס, לעומת שני מתנגדים בהם ח"כ רון כץ וח"כ בועז טופורובסקי. טרם האישור דנה הוועדה בהצעה לתקן את חוק הפצת השידורים, העוסק בהצעה להעלות את הערוצים הייעודיים לעידן פלוס מ-7 באוקטובר, ולממן זאת באמצעות הסדר לסגירת המרבב הראשון של המערך. ביטן הזכיר כי ההצעה הזו תחסוך 3 מיליון שקל בשנה לקשת ולרשת. חברי כנסת מהאופוזיציה, בהם ח"כ רון כץ, שלי טל מירון ובועז טופורובסקי טענו כי מדובר בהצעות שנועדו לסייע לערוץ 14, והשר קרעי השיב כי מי שייהנה מהתיקון לחוק הפצת שידורים יהיה הציבור. בנוסף לכך, במהלך הדיון נמתחה ביקורת על כך שההצעה כוללת הטבה נוספת לערוצים המסחריים, ומבטלת את החובה שחלה עליהם להפיץ את השידורים הלינאריים חינם לפלטפורמות. היו"ר אמר כי אם הוא מבטל את החובה ההטבה היא לערוצים המסחריים, ואם לא אז ימשך המצב של הטבה להוט וליס. עו"ד רז נזרי, שייצג את הוט, אמר כי המשמעות היא שהפלטפורמות יצטרכו לשלם על התוכן וזה יעלה את המחיר לצרכן. מנגד, טענה היועצת המשפטית של רשת, עו"ד דבורה קמחי, כי שום פלטפורמה לא העלתה מחיר בגין זה ששילמה לערוצים על התוכן שלהם, וכי התוכן צריך להינתן חינם לציבור ולא לבעלי עסקים אחרים. הרקע הדברים הציע היו"ר ביטן כי החובה להעביר את התוכן הלינארי חינם לבעלי רישיון השידורים לא תחול על הערוצים הזעירים והייעודיים, במסגרת הוראת השעה ועד שזו תסתיים יביא משרד התקשורת את ההסדרה הכוללת לענף. ח"כ מתן כהנא טען כי מדובר בנושא חדש, והדיון הופסק. לאחר ההפסקה אמר השר קרעי כי הצעת החוק הזו אמורה הייתה לבוא מקביל להצעת חוק אחרת שמדבר על סגירת מערך עידן פלוס, אך הצעת החוק האמורה בהקפאה והכל נמצא בדיונים מחדש מאחר שאין הסכמות. ביטן אמר בתגובה כי אם זה המצב הוא מציע שכל ההסדר - לאפשר את העלאת הערוצים הייעודיים והזעירים למערך עידן פלוס מתחילת המלחמה, לממן את סגירת המרבב הראשון מכספי התאגיד, האוצר ורשת וקשת ולפטור את הערוצים הזעירים והייעודיים מהחובה להעביר תוכן לינארי לפלטפורמות ללא תשלום - יהיה בהוראת שעה עד מרס 2025. "אם תוכיחו לי שאתם ממשיכים בסגירת מערך עידן פלוס, נאפשר להאריך את ההסדר עד סוף 2025. קודם שיסדרו את המרבב הראשון ואז נראה", אמר ביטן. קרעי אמר כי סגירת המרבב הראשון תחסוך 8 מיליון שקל בשנה כל שנה, ולכן אין סיבה לתחום זאת בזמן, אבל התחייב להביא את הצעת חוק השידורים לקריאה ראשונה מיד אחרי החגים. הוא הוסיף כי התאגיד יחסוך כל שנה 5 מיליון שקל. נציגת משרד המשפטים, עו"ד עדי ליברוס, ציינה כי הצעת החוק שונה מהתזכיר הממשלתי שפרסם משרד התקשורת, וביקשה זמן נוסף ללמוד את ההשלכות. "ההצעה נועדה ליצור חיסכון משמעותי לתאגיד, וכעת מוצע משהו אחר לחלוטין, לסגור מרבב ראשון בלבד ואין ערובה שייסגר המרבב השני שבסגירתו טמון החיסכון הגדול. ההצעה הזו, בצד החיסכון המידי, צפויה לייצר הכבדה ארוכת טווח על תקציב התאגיד וזה לא קופה קטנה או מקור למימון הצרכים הציבוריים", אמרה. השר קרעי אמר בתגובה כי ליברוס מנסה "לעוור את עיני הוועדה באמרות חסרות שחר על הכבדה ארוכת טווח". ח"כ קלנר הוסיף כי לא לכל דבר יש השלכות חוקתיות. היו"ר ביטן אמר כי הוא לא מקבל את חוות הדעת של משרד המשפטים, ושב והציע לקבוע את ההסדר כהוראת שעה עד מרס 2025. מנכ"ל הרשות השנייה, מישל קרמרמן, אמרה כי בלי חוק לא ניתן להתחיל בתהליך הסגירה. הישיבה הסתיימה ללא הצבעה, והיו"ר ביטן קבע את המשך הדיון למחר בבוקר.