ברוב של 23 מול 7 מתנגדים, עברה בקריאה ראשונה הצעת החוק של ח"כ יוליה מלינובסקי לשלילת הקצבאות שמשולמות לפעילי טרור. על-פי הצעת החוק, כל פעיל טרור מחוץ לישראל שביצע מעשה טרור או איים לבצעו, תשלל הקצבה המשולמת לו בין אם הורשע, הוכרז כפעיל טרור או נעצר כחשוד בעבירה שהיא מעשה טרור.

הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון) (חובת תרומה של מזון עודף), התשפ״ד- 2024 של יו״ר סיעת ש״ס, חה״כ ינון אזולאי עברה כעת במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ללא מתנגדים. עפ"י הצעת החוק, גוף ציבורי (משרד ממשלתי ויחידת סמך שלו, למעט מוסד רפואי, וכן רשות מקומית וחברה ממשלתית), המספק שירותי הסעדה בחצריו בהיקף של 500 מנות ליום, לא יסרב סירוב שאינו מוצדק לבקשה של ארגון לחלוקת מזון להתקשר עימו לשם איסוף המזון העודף.

הכנסת אישרה חוק המאפשר גישה ברשתות חברתיות לתוכן דיגיטלי של אדם שנפטר  ▪  החוק מחייב פלטפורמות דיגיטל לקבוע מדיניות בנושא, תוך הגנה על פרטיות המנוח  ▪  מטרת החוק לאפשר למשפחה ולחברים להיזכר ביקיריהם ולקבל נחמה דרך זכרונות דיגיטליים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 31), התשפ"ד-2024. 21 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים. החוק החדש מתקן את חוק הבנקאות (רישוי) וקובע, בין השאר, כי בנק בעל היקף פעילות בינוני, שהוא בנק ששווי נכסיו הוא בין 5% ל-10% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, לא ישלוט בתאגיד שהוא סולק בעל היקף פעילות רחב. בנק בעל היקף פעילות בינוני לא יהיה בעצמו סולק בעל היקף פעילות רחב. לעניין זה, סולק בעל היקף פעילות רחב הוא סולק שסלק 20% או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל בידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל בידי סולקים בשנה. כמו כן, בנק בעל היקף פעילות רחב, שהוא בנק ששווי נכסיו עולה על 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, ששלט או החזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי אשראי לפני 30 בינואר 2023, יהיה רשאי להמשיך ולשלוט או להחזיק אמצעי שליטה בחברה כאמור עד תום ארבע שנים ושלושה חודשים מהתאריך, כלומר - עד 30 במאי 2027.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים ומאגר מידע, התשפ"ד-2024. 17 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים. החוק החדש קובע הסדר אשר יאפשר זיהוי ואימות זהות של זרים באמצעות שימוש באמצעים ביומטריים שיינטלו מהם ובנתונים ביומטריים שיופקו מהאמצעים כאמור, ובכלל זה להסדיר את הפעולות הנלוות לכך: ניהול מאגר מידע וכדומה. ההסדר האמור נועד לאפשר זיהוי ודאי של זרים ולמנוע הונאה, בין השאר, באמצעות הגשת בקשות למתן אשרות ורישיונות ישיבה בישראל תוך התחזות לזהות כוזבת.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 102), התשפ"ד-2024. 17 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים. החוק החדש מאמץ את הוראות אמנת סינגפור, במטרה להעניק ודאות לשחקנים מסחריים בינלאומיים ולעודד אותם לפתור סכסוכים עסקיים עם גורמים בישראל באמצעות הליכי גישור. האמנה קובעת כי הרשויות המוסמכות במדינות שהן צד לה יאכפו בתחומן הסדרי גישור בינלאומיים חתומים בעניינים מסחריים, והוראותיה יחולו רק על הסדרי גישור שהצדדים להם הסכימו שהאמנה תחול עליהם.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 152) (תקיפת סוהר), התשפ"ד-2024 של ח"כ צביקה פוגל. 9 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תוחזר לדיון בוועדת החוקה. מוצע בה לקבוע שעבירת תקיפת סוהר, המוסדרת היום כחלק מעבירת 'תקיפת עובד ציבור', תקבל התייחסות פרטנית בחוק העונשין כחלק מהסימן בחוק העונשין שעניינו בתקיפת שוטרים והפרעה להם.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, התשפ"ג-2023 של ח"כ יוסף טייב. 19 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תוחזר לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. מוצע בה לקבוע יום להנצחת זכרו, מורשתו ופועלו של מרן הרב עובדיה יוסף; ביום זה או בסמוך תקיים הכנסת דיון מיוחד, המשרד לשירותי דת יערוך כנס ברוח חזונו, מוסדות המדינה יקיימו פעולות חינוכיות או טקסים ומנהלי מוסדות חינוך יהיו רשאים להקדיש זמן לימוד להנצחתו. כן מוצע שהשר לשירותי דת ימנה מועצה ציבורית שתייעץ לו בעניין פעולות הנצחה ובכל הנוגע למתן מלגות למחקרים בנושא ולמתן תמיכות למוסדות ציבור הפועלים להגשמת מטרות הצעת החוק. בנוסף, עיריית ירושלים תהיה רשאית להקים מרכז הנצחה שהמשרד לשירותי דת יוכל להשתתף במימון הקמתו ופעילותו.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן, התשפ"ג-2023 של ח"כ משה סולומון. 23 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 8 מתנגדים, והיא תוחזר לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. מוצע בה להקים מרכז להנצחת מורשתו ופועלו של הרב חיים דרוקמן, שיהיה תאגיד סטטוטורי תחת אחריות משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות; במרכז יהיו מכון מחקר, ארכיון, מוזיאון שיציג לציבור את מורשתו וועדה חינוכית-מדעית שתייעץ למנכ"ל המרכז בכל הנוגע לפעילות המחקרית והחינוכית של המרכז. שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות תמנה מועצה ציבורית אשר תייעץ לה בכל הנוגע להגשמת מטרות החוק.