על רשות האוכלוסין וההגירה לשקול את האפשרות להעניק אישור תושבות למסתנן עבריין, שהפר צווים שהורו לו לעזוב את הארץ, וזאת משום שהוא אב לשני ילדים ישראלים. כך קובעת (29.7.24) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז. ג'ורג' קבלן, אזרח חוף השנהב וגיניאה, הסתנן ארצה שלא כדין בשנת 2008 והגיש בקשת מקלט שלא נענתה; עד 2012 לא גורשו מישראל אזרחי חוף השנהב, אך מאז אין הגנה קבוצתית עליהם. קבלן ניהל בעבר מערכות יחסים עם שתי ישראליות וביקש מכוח זאת לקבל אישור תושבות בישראל, אך לא נענה. כיום הוא במערכת יחסים עם סיבליה גרינברג (אזרחית ישראל) והשניים הם הורים לילדים ילידי 2019 ו-2023 שגם הם אזרחי ישראל. רשות האוכלוסין ולאחר מכן בית הדין לעררים ובית המשפט המחוזי בירושלים דחו את בקשתו של קבלן להיתר תושבות מכוח קשריו המשפחתיים בישראל. הם ציינו, כי יש לו עבר פלילי (כולל תשעה חודשי מאסר בשל תקיפת בת-זוג קודמת ואיומים, וכולל תיק פתוח בחשד לגניבה וקבלת דבר בתחבולה), וכי הוא הפר שוב ושוב צווים שיפוטיים שהורו לו לצאת מן הארץ. ברק-ארז העניקה לקבלן רשות ערעור בגלגול שלישי, בשל הנסיבות המשפחתיות המורכבות של המקרה. היא קיבלה את הערעור וכאמור הורתה לרשות לדון בבקשתו של קבלן, אשר בינתיים יקבל רישיון לישיבת ארעי בישראל. לדבריה, "מסקנה זו מתחייבת בראש ובראשונה מן החשיבות והמשקל שיש לייחס לעקרון טובת הילד - וליתר דיוק, לטובתם של שני ילדיהם הקטינים של המערערים, אזרחי המדינה בעצמם - עניין שלא זכה להתייחסות ממשית בשלבי ההתדיינות הקודמים". לדברי ברק-ארז, הרשות מריכה לבחון את כל השיקולים - הן עברו הפלילי של קבלן והסכנה הנשקפת ממנו לשלום הציבור, והן את טובת ילדיו וזכותו לחיי משפחה. אלא שבפועל השיקול הראשון "הפך להיות כמעט חזות הכל, ובכך נעוץ קושי". היא מסבירה: "ההחלטות שהתקבלו בעניינם של המערערים נסבו בעיקרן - ולמעשה כמעט באופן בלבדי - על עברו הפלילי של המערער ועל שהייתו בישראל שלא כדין. הן לא כללו התייחסות ממשית להשלכות מרחיקות הלכת שצפויות להיות להפסקתו של ההליך המדורג בשלב זה על משפחתם של המערערים, ובפרט על טובתם של שני הילדים. "אמנם ילדים החיים בישראל אינם מקנים להורה זכות אוטומטית לקבל בה מעמד, אך במקרה זה לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בתא משפחתי הכולל שני ילדים רכים שהם אזרחים ישראלים, וכן בת זוג שאף היא אזרחית ישראלית. זהו מקרה מובהק שבו היה מקום לתת לכך משקל ניכר. אף על-פי כן, דומה כי שיקולים מרכזיים אלה זכו להתעלמות ונעדרו כליל מההחלטה מושא ההליך דנן. התעלמות כה משמעותית משיקול חשוב ומרכזי אינה מאפשרת להותיר את החלטתה של המשיבה על-כנה". ברק-ארז מדגישה: "איננו מקלים בחשיבותו של השיקול בדבר עבר פלילי בהחלטות בנושא מתן מעמד. עוד יש להוסיף כי סוגיית שהייתו של המערער בישראל שלא כדין, תוך הפרת צווים, היא רלוונטית. אולם, שיקולים אלה, שעניינם במסוכנות הנשקפת מהמערער ובניקיון כפיו, אינם עומדים לבדם, ויש לאזנם אל מול הזכויות והאינטרסים החשובים הנוספים שאף הם עומדים על הפרק". המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל. השופטים חאלד כבוב ורות רונן הסכימו עם ברק-ארז. את קבלן וגרינברג ייצגו עוה"ד אסף וייצן ועדי גרינפלד, ואת המדינה - עו"ד נועה רוזנברג-רכטר.