מלחמת חרבות ברזל הביאה לשימוש נרחב במימון המונים לצורך גיוס כספים ומימון פעילות טרור באמצעותם - מוסרת (6.8.24) הרשות לאיסור
הלבנת הון ומימון טרור בדוח שלה לשנת 2023. הרשות גם מדווחת על פעילות נרחבת שלה, כולל שיתופי פעולה בינלאומיים הנמשכים עד היום, במסגרת המלחמה.
הארגון הבינלאומי למאבק בהלבנות הון, FATF, פרסם זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה דוח על מימון המונים לטרור. הוא הצביע על ארבע דרכים מרכזיות: גיוס כספי טרור במסווה של סיוע
הומניטרי, צדקה או פעילות ללא כוונת רווח; שימוש לרעה באתרים ופלטפורמות למימון המונים; שימוש ברשתות חברתיות וביישומוני הודעות לגיוס כספי טרור; וגיוס שכזה באמצעות מטבעות וירטואליים. הארגון ציין, כי לעיתים קרובות משתמשים מחבלים בשילוב בין כמה שיטות.
FATF גם מונה את שיטות העבודה למאבק בגיוס המונים לטרור: הכללת מימון המונים בהערכת סיכונים לאומיות למימון טרור, הסברה למגזר נותני השירותים למימון המונים וחיזוק שיתופי פעולה מקומיים ובינלאומיים. לדברי הרשות, מימון ההמונים שהתגלה במלחמה מחדד את חשיבותו של הדוח ובמיוחד את הכלים שעליהם הוא ממליץ כדי להיאבק בתופעה זו.
הרשות מזכירה, כי כבר בשבוע הראשון של המלחמה הקימה "כוח משימה אופרטיבי חסר תקדים שתכליתו סיוע לישראל במאבק במימון טרור". כוח המשימה הוקם בשיתוף הרשויות למודיעין פיננסי של ארה"ב, גרמניה והולנד וכיום חברות בו רשויות כאלה מ-17 מדינות. מטרתו היא "לשלב ולחזק את המאמצים לסיכול זרימת הכספים הקשורים לחמאס, חיזבאללה וארגוני טרור נוספים". פעילות כוח המשימה מסייעת לגופי האכיפה והביטחון בישראל ובעולם להקפיא חשבונות ופעילויות פיננסיות אחרות, שיש אינדיקציות המלמדות שהן מסייעות במימון טרור.
הרשות העבירה למדינות השותפות עשרות דוחות מודיעיניים על ישויות תומכות טרור בישראל ועל ישויות שקיימים לגביהן חשדות דומים, כדי להניע בדיקות וחקירות במדינות הזרות. הרשות מצידה קיבלה עשרות דוחות מודיעיניים מאותן מדינות, "הכוללים מידע רב ויקר ערך. מידע זה נותח והועבר לכלל גופי המודיעין להמשך בחינה וטיפול". במקביל, נאמר בדוח, קיימה הרשות מאז פרוץ המלחמה פגישות אופרטיביות בילטרליות רבות, לרבות עם הרשות האמריקנית למודיעין פיננסי, לקידום שיתופי פעולה מודיעיניים למאבק במימון הטרור.
הרחבה של תמונת המודיעין
הרשות גם העמיקה את הפעילות סביב תמונת המודיעין בנוגע למימון טרור, במטרה למפות את דפוסי גיוס הכספים והעברתם. היא מרכזת מידע הן מהמגזר הפיננסי בישראל (המחויב גם בשגרה בדיווחים לרשות) והן ממקורות זרים. "על בסיס תמונת המודיעין ניתן להפיק ממצאים ותובנות, המשמשים בתורם לקידום פעולות למניעה ושיבוש פעילותם וקידם המאבק בהמשך קיומם" של מממני הטרור, נאמר בדוח.
בהקשר זה מצביעה הרשות על גידול חד בפעילות גלויה המתבצעת תחת כסות של סיוע הומניטרי. את הקמפיינים הללו יוזמים ארגונים, עמותות, מובילי דעה וגורמים פרטיים מכל רחבי העולם, והם מתנהלים בשלל פלטפורמות - החל מווטסאפ ודומיה, דרך רשתות חברתיות וכלה כאמור במימון המונים, לעיתים במקביל ובתיאום ביניהן. התשלום נעשה בהעברות בנקאיות, כרטיסי אשראי ונכסים וירטואליים.
"התחקות אחר הגורמים המובילים את הקמפיין מאפשרת לעיתים לחשוף את עובדת היותם גורמים מוכרזים [כתומכי טרור], בעלי קשרים לגורמי טרור או תומכים ומסיתים למעשי טרור", מדווחת הרשות. "עם זאת, לאור אופיים המקוון של הקמפיינים, היכולת להשבית ולמנוע את המשך פעילותם תלויה במידה רבה בנכונות ובשיתוף הפעולה של הסקטור הפרטי ורשויות במדינות אחרות, אשר לעיתים עוינות את ישראל או מצריכות רף גבוה במיוחד של ראיות למעורבות במימון טרור". גם ארגונים ללא כוונת רווח מנוצלים למטרה זו ובהיקפים גבוהים מאוד, נאמר בדוח.