מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44) של ח"כ זאב אלקין וקבוצת חברי כנסת. 14 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים. הסמכות להכרה בתארים זרים במשפטים תועבר לממונה שימנה שר המשפטים מקרב עובדי המדינה. הממונה יפעל בהתאם לאמות המידה שתקבע ועדה בנושא. כמו כן, מוצע לקבוע כי הפטור מבחינת התמחות הניתן כיום במקרים מסוימים לעורכי דין שהוסמכו בחו"ל כמו גם הקלות בנושא ההתמחות, יחולו גם על מי ששימש בחוץ לארץ כעורך דין במשך תקופה מסוימת אף אם לא הוסמך כעורך דין, במדינות שבהן ניתן לפעול כעורך דין ללא הסמכה, והכל על פי אמות המידה שתקבע ועדה בנושא.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2024. 32 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 6 שהתנגדו. מוצע להרחיב את צווי ההגבלה הכלכליים שבית הדין הרבני רשאי להטיל על סרבן גט. כמו כן, מוצע לעגן את סמכות בית הדין הרבני להורות על הרחקות דרבנו תם כנגד סרבן וכנגד אדם שלישי הגורם לסרבן לסרב למתן הגט. בנוסף לכך, מוצע לשנות את הדין לעניין נשים שבית הדין קבע שעליהן לקבל את הגט, ולקבוע בהוראת שעה כי יהיה ניתן להטיל צו הגבלה על נשים כאמור גם ללא אישור מיוחד של נשיא בית הדין הרבני הגדול, הנדרש היום. לבסוף, מוצע חידוד לעניין סוג הלשון שבית הדין יעשה בה שימוש לעניין מתן גט כתנאי להוצאת צו ההגבלה, ואולם מוצע לקבוע חובה לקיים דיוני מעקב גם במקרים שבהם לא ניתן לתת צו כאמור.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק מניעת מימון של מדינת ישראל לייצוג משפטי של זר שהוא חשוד או נאשם בטרור, התשפ"ד-2024 של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי כנסת. 15 חברי כנסת תמכו בהצעה ו-6 התנגדו. היא תוחזר לדיון בוועדת החוקה להמשך חקיקה. בחוק מוצע לקבוע ששכרם של סניגורים שמונו על ידי בית המשפט למי שחשוד או נאשם בביצוע עבירה שהיא מעשה טרור, והוא אינו תושב ישראל או אזרח ישראל, לא ישולמו מקופת המדינה אלא מכספי הרשות הפלסטינית.

פיצול דירות צמודות קרקע יתאפשר בהקלה בשני מסלולים, על-מנת להגדיל את היצע הדיור - הראשון, פיצול של היחידה הקיימת לשתי יחידות; השני, הוספה של עד 45 מ"ר ליחידה קיימת לטובת היחידה החדשה

אושר סופית: שר הפנים יוסמך, במסגרת הוראת שעה, לתת רישיון להפעלת מכון בקרה - גם ללא בקר מורשה של הגנת הסביבה. הוראת השעה תחול בתקופה שבין ה-30.06.24 לבין ה-31.12.25. תקופה זו ניתנת להארכה לשנה נוספת בצו של שר הפנים לגבי כלל סוגי הבקשות.

על-פי הצעת החוק, תיקבע חובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המחויבים בחובת רישום ובגופים המעבדים מידע אישי בהיקף ניכר. כמו-כן, תחוזק הרשות להגנת הפרטיות ויוקנו לה סמכויות מפורשות ומעודכנות של פיקוח, בירור מינהלי, אכיפה מינהלית וחקירה פלילית, כפוף להגבלות ולתנאים המנויים בהצעה

השר ניר ברקת במליאת הכנסת: "כשהסובייטים הציבו טילי שיוט גרעיניים אצל שליחהם בקובה, הנשיא קנדי אז אמר שטיל מקובה ייענה בטיל על מוסקבה. זו הגישה הנכונה מול ראש הנחש אירן. וגם מול קטר, עלינו להכריז עליה כמדינה תומכת טרור, כי היא כזו".