בתוך כך, ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) התכנסה (ד') לדיון בנושא הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 והוראת שעה), התשפ"ד–2024. אורך השירות הסדיר כיום לגבר שהתגייס לפני 1 ביולי 2024 עומד על 32 חודשים ואורך השירות הסדיר לגבר שהתגייס החל מיום 1.7.2024 עומד על 30 חודשים. כל שינוי באורך השירות הסדיר, מחייב שינוי של חוק שירות ביטחון באישור הכנסת. בהצעת חוק זו מוצע לקבוע בהוראת שעה, כי ברירת המחדל לשירות החובה בצה"ל לגברים מיום תחילתו של תיקון זה ועד לתאריך 30 ביוני 2029 תשוב ותהיה למשך שירות של 36 חודשים. זאת, במקום 32 חודשים כפי שהיה עד לתאריך 1 ביולי 2024. לאחר 30 ביוני 2029 משך שירות החובה יהיה 32 חודשים. בנוסף, מוצע גם להסמיך את שר הביטחון לקבוע בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מערכים, יחידות, מקצועות ותפקידים שבהם תקופת השירות הסדיר תהיה קצרה מ-36 חודשים, אך לא פחות מ-32 חודשים במהלך תקופת הוראת השעה ובהתאמה, לאחר תום תקופת הוראת השעה, תקופה הקצרה מ-32 חודשים ובלבד שמשך השירות לא יפחת מ-28 חודשים. יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין: "אני לא יודע להפריד בין הארכת השירות הסדיר לבין הגיוס של בני הישיבות. אני לא רואה בזה שום מורכבות. התכלית שלנו זה להרחיב את הגיוס של צה"ל בכל המגזרים. אנחנו נעסוק בכל החוקים הרלוונטיים כדי לתת לצה"ל את כל הכלים המתאימים. כל מי שראה את נתוני גיוס החרדים ביומיים האחרונים מבין שצריך להגדיר את הדברים בצורה מסודרת ולא לבצע מדיניות של שגר ושכח. "בכל הקשור לגיוס חרדים, אפשר ללכת בכל הכוח ולשחרר בפעימה אחת 60 אלף צווים לגיוס חרדים, אבל אני לא יודע כמה אפקטיבי זה יהיה. או שאפשר ללכת בדרך של הסדרת גיוס החרדים בחוק בצורה הדרגתית. אנחנו כולנו רוצים לראות את ההצלחה בגיוס חרדים. בגלל האווירה שנוצרה בשבועות האחרונים, הרבה רבנים הקצינו את עמדותיהם לגבי התגייסות לצה"ל ומנעו מתלמידיהם שכן רצו להתגייס, להישמע לצווים". תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל: "היו זימונים לשני ימים מרוכזים לצו ראשון של מלש"בים חרדים. שלחנו את הזימונים לכ-900 מלש"בים חרדים, לכל אחד מהימים הגיעו 24 אנשים מהמגזר החרדי. צווי הגיוס יצאו במכתבים, הודעות ושיחות טלפון. האינדקציות שלנו משיחות טלפון למלש"בים היו שמעל 200 חרדים אמורים להגיע למיונים לצו הראשון. לא הערכנו שיגיעו כ"כ מעט חרדים לצו הראשון. הוצאת הצווים למלש"בים חרדים נעשית בפעימות. בפעימה הראשונה יוצאים 3,000 צווים בשליש הראשון. בהתאם להתנהגות של היענות לצווים אנחנו נדע איך להתנהג בהמשך, האם להגדיל את מספר הצווים או לא. "נוצר לחץ גדול מאוד בתוך החברה החרדית נגד הגיוס. לכנס לקראת הגיוס הוזמנו 550 חרדים מלש"בים ונכנסו לתוך הכנס 250. יכול להיות ש- 300 האנשים שהוזמנו ולא הגיעו בחרו לא לעשות זאת בגלל ההפגנות הקשות של הפלגים החרדים מחוץ לכנס. אנחנו בצה"ל צריכים לעשות תהליך של הפקת לקחים. צריך להסתכל על כל פעימה בפני עצמה ולהפיק ממנה את הלקחים. אנחנו נחושים להצליח במשימה לגיוס. האגד החרדי מחייב הקמת בסיס חדש, הכשרה של מפקדים לפני הגיוס ועוד צרכים נוספים. חלק מהדברים כבר יצאו אל הדרך במחנה טבץ בבקעה והכל על בסיס תוכנית תקציבית. בינתיים לא העברנו בקשות למשרד האוצר לתוספת תקציבית". ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "מה שהצבא עשה עם המספרים שנחוצים לו לגיוס חרדים הייתה וירטואוזיות מפוארת. אנחנו נמשיך לבזבז את הזמן כל עוד החברים שלנו בצה"ל לא יבינו שהערכות שלהם לגבי גיוס חרדים הם בעיקר חלומות. אני קורא לצה"ל להתעשת, להסתכל על המציאות בעיניים ולהסיק מסקנות. צריך להיות ישרים, לא נביא את בשורת גיוס החרדים בחודש או חודשיים. מחר בבוקר לא נצליח לגייס את הציבור החרדי. צריך לשנות אסטרטגיה לגבי גיוס החרדים לצה"ל, אסור לתת למי שלא מתגייס הטבות וכספים. צריך להשאיר לומדי תורה במספר מצומצם בישיבות ואת יתר המשאבים לקחת ולהשקיע במשרתים בחובה ובמילואים". ח"כ מאיר כהן (יש עתיד): "צה"ל ישב כאן בוועדת החוץ והביטחון בשחצנות ולא הקשיב לטענות של חברי הכנסת שנשמעות כאן בוועדה. צה"ל התבצר בעמדה שלו לגבי מספר הצווים שהוא שולח, וזה היה בניגוד למספרים הגדולים יותר שחבר הכנסת חשבו". ח"כ גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): "צה"ל יכול להחליט שכל מי שמתגייס ליחידות קרביות או מודיעיניות הוא חותם מראש על שירות קבע של מספר חודשים כבר במועד הגיוס שלו לצה"ל". אורך שירות החובה לנשים עוגן על 24 חודשים. מכוח סעיף 16א לחוק שירות ביטחון, בסמכות שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון, לקבוע בתקנות תפקידים שבהם משך השירות של נשים יהיה 32 חודשים, כשל גבר. תקנות אלה הותקנו לראשונה בשנת, 2001 אז עוגנו בהן 16 תפקידים, 15 מתוכם תפקידי לחימה ולאורך השנים הורחבו. כיום מנויים במסגרת זו למעלה מ-50 תפקידים ומקצועות. החל מתחילת מלחמת חרבות ברזל, הוצגו לוועדת החוץ והביטחון נתונים המראים על הגידול בדרישה לכוח אדם בצה"ל. גידול שהוביל עתה גם לבקשה להגדלת משך השירות לגברים במסגרת תיקון מס' 28. ערן יוסף, סגן בכיר ליועמ"ש משרד הביטחון: "עמדת מערכת הביטחון היא שיש צורך לקדם בדחיפות את התיקון ה- 28 ולהאריך את השירות הסדיר של חיילי צה"ל. משך השירות באופן היסטורי השתנה לאורך השנים והוא נקבע באופן אחיד לכל התפקידים. משך השירות הנוכחי של 30 חודשים הוא לא תואם את הצרכים של מערכת הביטחון. אירועי שבעה באוקטובר שינו את תוכנית הגיוסים של צה"ל. בטווח הזמן המידי צריך שחיילים ישרתו בסדיר משך זמן ארוך יותר וזה נכון גם לטווח הזמן הבינוני. הוראת השעה שאנחנו מבקשים להעביר היא למשך 5 שנים. בתהליך איטי ומבוקר אנחנו נאפשר שחרור לפני תום תקופה של 36 חודשים ליחידות מסוימות. "יש צורך מידי לאשר את הארכת השירות שעומדת במבחן החוקתי. המטרה של הגדלת כוח האדם של צה"ל לא יכול לעבור באפיקים אחרים שהם לא בהארכת שירות. אי-אפשר לבנות על קבע מכיוון שהוא תלוי בחירה. עד עכשיו הפיצוי במחסור בחיילים בסדיר נעשה באמצעות חיילי מילואים בצווי 8 וזה פתרון שהוא בבחינת פלסטר על פצע מדמם. תיקון החוק מבקש להאריך את השירות לאלה שכבר עכשיו מגויסים ולא רק לאלה שיתגייסו מעתה. "כל מי שישרת שירות ממושך יזכה לקבל הטבות שגבוהות באופן משמעותי באותם חודשים שיתווספו לו. אנחנו נציג לוועדה בדיון הבא את המענקים הכספיים. התשלום החודשי שהחיילים יקבלו יהיה גבוה בצורה משמעותית ממה שמקבלים היום בנוסף למענק מוגדל ומענקי שחרור", דבריו.