"בית משפט קמא חרג מהמסגרת הדיונית וגדרי המחלוקת שבפניו, מבלי שניתן למדינה יומה ומבלי שהונחו בפני בית המשפט הנתונים, העובדות וההשלכות הנובעות מהוראתו זו". כך אומר בית המשפט העליון על שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, בקבלו ערעור על פסק דין גורף שנתנה בעניינם של פליטים מאוקראינה. אגמון-גונן הורתה בפברואר השנה למשרד הפנים להעניק בתוך חודש אשרת תייר לכל אזרחי אוקראינה המצויים בישראל בשל המלחמה בארצם. מדובר באשרה על-פי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, שהוא "רישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה - עד ליציאתו מישראל או הרחקתו ממנה". על החלטה זו מתחו ביקורת (6.8.24) השופטים יצחק עמית, יעל וילנר וחאלד כבוב, בציינם עוד שאגמון-גונן נתנה את פסק הדין למרות שלא היה צורך להכריע בעניינם של המבקשים שנדון לפניה שכן בעייתם נפתרה. בית המשפט העליון מציין, כי המשמעות המעשית של ההוראה הייתה שיש לערוך שימועים ולהוציא צווי הרחקה ל-12,000 אוקראינים המחזיקים באשרת תייר שונה. הדבר עלול להיות בניגוד לאינטרס שלהם, שכן האשרה הנוכחית מאפשרת לצאת מישראל ולחזור אליה, בעוד האשרה שהורתה אגמון-גונן להנפיק אינה מאפשרת זאת. עו"ד תומר ורשה, אשר בעבר עתר בשמם של פליטים, אף ציין בפני שר הפנים, משה ארבל, כי "נראה כי בית המשפט הוטעה ולא קיבל את מלוא המידע, ואך ברור הוא כי לו ידע שהחלטתו - שנועדה להיטיב עם אזרחי אוקראינה, בעצם מרעה את מצבם משמעותית - לא היה פוסק כפי שפסק". אגמון-גונן אומנם הבהירה בהמשך, כי מחזיקי אשרת התייר הרגילה יכולים להמשיך להחזיק בה, אך ברירת המחדל נותרה החלפת האשרות, כך שמחזיקיהן ייפגעו. לפיכך, בית המשפט העליון ביטל הוראה זו. את המדינה ייצגו עוה"ד רן רוזנברג ומוריה פרימן, ואת הפליטים - עוה"ד חיים צברי וסרגיי מורין.