"דווקא העם היהודי, שמשחר ההיסטוריה היה קורבן לפשעים על-רקע גזעני, הוא הראשון החייב להוקיע גילויי גזענות, לא כל שכן כאלה הכרוכים באלימות, ולעוקרם משורש". כך אומרת (13.8.24) שופטת בית המשפט העליון, גילה כנפי-שטייניץ, בהסכמת השופטים יוסף אלרון ואלכס שטיין. כנפי-שטייניץ אומרת: "בית משפט זה עמד לא אחת על החומרה היתרה הנודעת לעבירות אלימות המבוצעות על-רקע גזעני-לאומני, בפרט כאלה המבוצעות על-ידי המון משולהב, ועל הצורך למצות את הדין עם מבצעיהן. מעבר לכך שיש בעבירות אלה כדי לגרום לפגיעות גוף ורכוש ואף להציב סכנה ממשית לחיי אדם, יש בהן כדי לערער את הסדר הציבורי, לפגום בתחושת הביטחון האישי של אזרחים, להטיל אימה ופחד ולפגוע במרקם היחסים העדין שבין מגזרים שונים בישראל. "יתר על כן, פגיעה בקורבן העבירה רק בשל השתייכותו הקבוצתית, שוללת מן הקורבן את תכונותיו האנושיות ומצמצמת את אלה לשיוכו הקבוצתי בלבד, תוך פגיעה קשה בכבודו כאדם. דווקא העם היהודי, שמשחר ההיסטוריה היה קורבן לפשעים על-רקע גזעני, הוא הראשון החייב להוקיע גילויי גזענות, לא כל שכן כאלה הכרוכים באלימות, ולעוקרם משורש". כנפי-שטייניץ מצטטת את דברי הנשיאה דאז, אסתר חיות, בשנת 2019: "גזענות היא חולי חברתי מוכר וידוע שהמין האנושי נגוע בו מאז ומקדם. הגזענות מגלה את פניה המכוערים בשנאת חינם ובהסתה לשנאת חינם של השונה, אך בשל מאפיינים מולדים או בשל השתייכות קהילתית, דתית, אתנית או לאומית. היא מפשיטה את בני האדם מתכונותיהם האנושיות בשל השתייכויות אלה ופוגעת בזכות הבסיסית לכבוד אנושי ולשוויון הנתונות לכלל הברואים בצלם. "...מדינת ישראל הדמוקרטית הוקמה כמדינתו של העם היהודי, אשר ידע מאז ומעולם רדיפות וסבל על-רקע גזעני שאין להם אח ורע באומות העולם. הגזענות מנוגדת לחלוטין לערכי היסוד שעליהם הוקמה המדינה ועלינו כיהודים מוטלת חובה מיוחדת להיאבק בה ללא פשרות". כנפי-שטייניץ מוסיפה: "מקום בו בוצעה עבירה מתוך מניע גזעני (נסיבה מחמירה שבכוחה להכפיל את עונשו של מבצע העבירה או להוביל למאסר של עשר שנים, הקל מבין השניים), שיקולי ההגנה על שלום הציבור ושיקולי הרתעת היחיד והרבים, גוברים על שיקולי ענישה אחרים, בהם נסיבות אישיות ושיקולי שיקום של הנאשם: 'התפרעויות של המונים בכלל, ועל-רקע לאומני בפרט, צריכות לזכות בתגובה עונשית קשה וכואבת, ויהיה מוצאם של המתפרעים אשר יהיה. כך נוהגת מדינת חוק. כך זכאים לצפות כל הבאים בשערי בית המשפט'". כנפי-שטייניץ דחתה את ערעורו של אור משטי, שהודה והורשע בתקיפת ערבים בלוד על-רקע גזעני בזמן מבצע "שומר החומות" (מאי 2021) ונדון ל-31 חודשי מאסר. היא הפחיתה את עונשו של אוראל כרמלי, מ-25 ל-20 חודשי מאסר, בשל עקרון אחדות הענישה והתאמתו לעונשיהם של המעורבים האחרים בתקיפה. את משטי וכרמלי ייצגו עוה"ד עדי קידר וקארין מרידור, ואת המדינה - עו"ד אושרה פטל-רוזנברג.