תקנה שאישרה הכנסת בתחום חדלות הפרעון נוגדת את החוק בנושא, ומן הראוי שמשרד המשפטים והכנסת יתנו את דעתם על כך - אומרת (14.8.24) שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר. חוק חדלות פרעון מעניק זכות ערעור על הכרעת הנאמן בתביעת חוב, לכל "מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת הנאמן בתביעת חוב" ובכלל זה - החייב עצמו. לעומת זאת, תקנה שכותרתה "ערעור על הכרעה בתביעת חוב" אומרת: "נושה שרואה את עצמו נפגע מהכרעת הנאמן בתביעת חוב שהגיש... רשאי להגיש ערעור על ההכרעה לבית המשפט בתוך 45 ימים מהמצאת ההכרעה לידיו". לדברי וילנר, "שוני זה שבין לשון החוק, המעניקה זכות ערעור לכל מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת הנאמן בתביעת חוב, לבין הוראות התקנות, המתייחסות לנושה בלבד - תמוה ואומר דרשני". עם זאת, מדגישה וילנר, גם החייב רשאי לערער על ההכרעה בתביעת חוב, שכן "כידוע, אין בכוחה של תקנה לגרוע מהוראת חוק, וממילא, כאשר ניצבת תקנה מול חוק - ידו של החוק על העליונה, פועל יוצא של עליונותו הנורמטיבית". הדבר מתחייב מסעיף נוסף בחוק חדלות פרעון, לפיו כל מי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן - רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה. "כך או כך, ראוי כי מחוקק המשנה ייתן דעתו לסוגיה האמורה", מעירה וילנר. וילנר דחתה על הסף את בקשתו של ישי ישורון לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה בקשות שונות שהגיש בקשר לפירוק עמותת זוהר חיים שעסקה בלימודים תורניים. ישורון היה בין חברי העמותה והסכים לפירוקה בשנת 2020, וכעת העלה שורה של טענות נגד ההליך, בעקבות הגשת כתב אישום נגד העמותה וחברים אחרים בה. ישורון גם ביקש לבטל את החלטת המנהל המיוחד של העמותה, ולפיה עליה להחזיר למשרד החינוך תמיכות בסך 3.8 מיליון שקל. בית המשפט המחוזי דחה גם בקשה זו, באומרו שישורון אינו נושה של העמותה ובשל חלוף הזמן. כאמור, וילנר מצביעה בהקשר זה על סתירה בין התקנות לחוק, אם כי אומרת שדי באיחור הכבד בהגשת הערעור על תביעת החוב כדי לדחותו. השופטים יצחק עמית ודוד מינץ הסכימו עם וילנר. את ישורון ייצג עו"ד אייל כהן.