האינפלציה בארה"ב הסתכמה ב-2.9% ב-12 החודשים שהסתיימו בחודש יולי - הפעם הראשונה מזה שלוש שנים שהיא מתחת ל-3%. נתון זה מגביר את האפשרות שהפדרל ריזרב יפחית את הריבית בחודש הבא, בשיעור של רבע נקודה ואולי אפילו חצי נקודה - כדי למנוע גלישה להאטה. הריבית עומדת מזה מספר חודשים רצופים על 5.3%. מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% בחודש יולי, בהתאם לציפיות המוקדמות. אם מחירי הליבה (ללא מזון ודלק) עלו ב-0.2% בחודש שעבר, ואילו ב-12 החודשים הקודמים הסתכמה העלייה ב-3.2%. בחודש יוני עמדה האינפלציה השנתית על 3%. יעד האינפלציה הרשמי של ה"פד", כמו במדינות מפותחות רבות, הוא 2% בשנה - אך ערב הקורונה שינה הבנק את מדיניותו וקבע, כי ישלים עם אינפלציה גבוהה יותר בטווח הקצר, אם ישתכנע שהיא תרד בעתיד הנראה לעין. האינפלציה הגיעה לשיא של 9.1% בקיץ 2022, בשל שילוב של מספר גורמים: היציאה מן הקורונה האיצה את הקניות וממילא העלתה את המחירים, בעיות בשרשרת האספקה בשל התפרצויות של הקורונה (בעיקר בסין) גרמו למחסור בסחורות ושוב לעליית מחירים, השכר עלה בשיעור מהיר - מה שהזין את הביקושים וחייב את החברות להעלות מחירים, וה"פד" וממשל ביידן איחרו בתגובתם. הכלכלה בכלל והאינפלציה בפרט הם הנושא החשוב ביותר מבחינתם של הבוחרים האמריקנים, ולכן נחשבים לפוגעים בסיכוייהם של המועמדים הדמוקרטיים ובראשם ג'ו ביידן ולאחר מכן קאמלה האריס. דונלד טראמפ טוען, כי בתקופתו המצב הכלכלי היה טוב יותר, ומול ביידן היה לו יתרון בסקרים בשאלת הטיפול בכלכלה. אולם, הזינוק של האריס בסקרים בא לידי ביטוי גם בנושא זה ולפי חלקם היא מובילה בו כעת. האריס תצביע על הנתונים האחרונים כהוכחה לכך שהמדיניות הכלכלית של הממשל מצליחה, אם כי יש לזכור שמדובר בכך שהמחירים עולים בקצב מתון יותר מאשר בשלוש השנים האחרונות. לצד זאת, שכרם של רוב האמריקנים - כולל בשכבות החלשות - אכן עלה בשנים האחרונות בשיעור גבוה מן המדד. נתונים שפורסמו בשבוע שעבר מלמדים, כי המצב הכלכלי היחסי במדינות המפתח טוב יותר מאשר מן הממוצע הלאומי.