המשק הישראלי רשם ברבעון השני של השנה צמיחה שלילית לנפש בשיעור של 0.4% לעומת הרבעון הראשון - מוסרת (18.8.24) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זהו המשך ההתדרדרות במצבו בשל התמשכות המלחמה והעדר תוכניות כלשהן מצד הממשלה לטפל בהיבטיה הכלכליים, וזאת לאחר הורדת דירוג האשראי של ישראל בידי כל החברות הבינלאומיות (האחרונה שבהן - פיץ', בשבוע שעבר), גרעון תקציבי ענק של 8.1% תוצר ועליית האינפלציה לשיעור שנתי של 3.2% - מה שאומר שהריבית תישאר גבוהה. התוצר עלה ברבעון השני ב-0.3%, דהיינו בקצב שנתי של 1.2% - אך הצמיחה לנפש שלילית משום ששיעור הגידול באוכלוסייה גבוה יותר. ברבעון הראשון של השנה זינק התוצר בשיעור שנתי של 17.3% לאחר קריסה של 20.6% ברבעון הרביעי של 2023 (חודשי המלחמה הראשונים). נתוני הרבעון השני מלמדים, כי השיפור ברבעון הראשון היה זמני בלבד ונבע מנקודת ההתחלה הנמוכה שלו ומכך שהמשק חזר לפעול בממדים קרובים לשגרה. התוצר העסקי ירד ברבעון השני בשיעור שנתי של 1.9% (ירידה רבעונית של 0.5%). ההוצאה הממשלתית עלתה בשיעור שנתי של 8.2% (עלייה של 25 ברבעון); נתוני משרד האוצר מראים, כי לצד זינוק של למעלה מ-20% בהוצאות הביטחון והמלחמה - מתחילת השנה עלו ההוצאות האזרחיות בקרוב ל-9%, כך שההוצאה הציבורית אינה רק בצרכים חיוניים ודחופים. ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-12% בשיעור שנתי, כנראה משום שהשנה חל חג הפסח בחודש אפריל ולא בחודש מארס. נתוני הייבוא והייצוא מרמזים, כי ייתכן שקשייה המדיניים של ישראל בעולם מתחילים להשפיע גם על הכלכלה. ייצוא הסחורות והשירותים (למעט חברות הזנק ויהלומים) ירד ברבעון שעבר ב-1.8% ובקצב שנתי של 7.1%. ואילו ייבוא הסחורות והשירותים (למעט ייבוא ביטחוני, אוניות ויהלומים) ירד ב-1.9% ובקצב שנתי של 7.3%. חומרת המצב באה לידי ביטוי בהשוואת הרבעון השני השנה לזה של אשתקד: התוצר הכולל ירד ב-1.4%, התוצר העסקי ירד ב-4.8%, ההוצאה לצריכה ציבורית זינקה ב-22.9%, ההוצאה לצריכה פרטית עלתה בשיעור מזערי של 1.2% (למרות השוני במועדו של חג הפסח), ההשקעות בנכסים קבועים (הבסיס לצמיחה עתידית) צנחו ב-16.9%, הייצוא ירד ב-8.1% והייבוא ירד ב-9.8%.