החטיבה פועלת כיום ב-34 מועצות אזוריות - שלוש מועצות מקומיות ומינהלת מקומית אחת - אך רק באזורי עדיפות לאומית במרחב הכפרי. פעילות זו מעוגנת בהחלטות ממשלה (1998 ו-1628) ובחוק, ומתוקצבת במלואה על-ידי המדינה, אך לא ישירות, אלא באמצעות התקשרויות והסכמים. על-פי ניתוח תקציבי שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תקציב החטיבה מורכב מתקציב תקורות קבוע (כ-36 מיליון ש"ח בשנה), תקציב פעילות שוטף (כ-55-64 מיליון ש"ח בשנה עד 2023), ותקציב למשימות מיוחדות שמוטלות על-ידי הממשלה.

ניתוח תקציבי

בשנת 2023, בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", גדל תקציב החטיבה באופן משמעותי לכ-1.24 מיליארד ש"ח, מתוכם מיליארד ש"ח הוקצו לפעילות עם מינהלת תקומה לטובת שיקום וחיזוק יישובים שנפגעו. ניתוח הנתונים התקציביים בשנים 2023-2018 מעלה כי חלק ניכר מהתקציב (כ-70% ב-2018) הוא למעשה תקציב מחויב משנים קודמות, וכי יש פער ניכר בין התקציב המקורי בתחילת השנה לתקציב המאושר בסופה, דבר המקשה על ניתוח התקציב והפיקוח עליו.

קולות קוראים וחלוקת התמיכות

בשנים 2023-2017 פרסמה החטיבה למעלה מ-20 קולות קוראים, והקצתה תמיכות בסך כולל של כ-373.5 מיליון ש"ח. 38% מהתקציב הוקצו למרחב הצפון, 34% למרחב הדרום ו-29% למרחב המרכז.

חשיבות הפיקוח והבקרה

בעקבות חוות הדעת המשפטית מ-2015, הוחמרו הפיקוח והבקרה על החטיבה. כיום, היא כפופה לחוקי המדינה, לתקנות חובת המכרזים ולהוראות כספים ומשק, ועליה לפעול בשקיפות ולדווח למבקר המדינה. למרות זאת, מורכבות התקצוב והביצוע מקשה על מעקב פרלמנטרי יעיל אחר פעילות החטיבה.