הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה (יום ד', 28.8.24) להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל נותר ללא שינוי מול הדולר ונחלש בכ-3% מול האירו וב-1.4% במונחים נומינליים אפקטיביים בהחלטת בנק ישראל נכתב כי מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ובחודשים האחרונים בפרט, גברו אי-הוודאות הגיאופוליטית והשפעותיה על המשק וכי לצד אי-הוודאות הפיסקלית, הם משתקפים גם בפערי התשואות הגבוהים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ארה"ב ובמרווחי ה-CDS שקרובים לרמות שיא. רמת הפעילות במשק נמוכה מקו המגמה ואף מרמתה ברבעון המקביל ב-2023, ומושפעת במידה רבה ממגבלות היצע. עוד נכתב כי סביבת האינפלציה נמצאת במגמת עליה בחודשים האחרונים. מדד המחירים לצרכן של חודש יוני עלה ב-0.1% וביולי עלה ב-0.6% והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עומדת על 3.2%, מעט מעל הגבול העליון של היעד. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות האינפלציה עומדת על קצב שנתי של 2.8%. העלייה בקצב האינפלציה משקפת בעיקר את העלייה בקצב השינוי של מחירי הרכיבים הבלתי-סחירים שעומד על 3.4% במונחים שנתיים ו-5.4% בשלושת החודשים האחרונים (במונחים שנתיים). לעומת זאת קצב האינפלציה השנתי של הסחירים, יציב יחסית בחודשים האחרונים ועומד ביולי על 2.6%. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה עלו ומצויות בסביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות לשנה הנגזרות משוק ההון תנודתיות, והן עומדות על כ-2.8%. החזאים צופים שהאינפלציה השנתית תיוותר מעל הגבול העליון של היעד בחודשים הקרובים ותעלה בתחילת 2025 (בין השאר בעקבות צפי לעליית המע"מ), ולאחר מכן תתמתן לסביבת הגבול העליון של היעד באמצע 2025. הוועדה מעריכה כי קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעתן על הפעילות במשק, פיחות בשקל, מגבלות ההיצע המתמשכות על הפעילות וההתפתחויות הפיסקליות. על-רקע ההתפתחויות השונות במלחמה ובסביבה הגיאופוליטית, ניכרת תנודתיות מוגברת בשוק המט"ח. מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל נותר ללא שינוי מול הדולר ונחלש בכ-3% מול האירו ובכ-1.4% במונחים נומינליים אפקטיביים. מנתוני החשבונאות הלאומית עולה כי התוצר התרחב ברבעון השני של שנת 2024 בקצב מתון של 0.3% במונחים רבעוניים (1.2% במונחים שנתיים). קצב הצמיחה המתון ברבעון השני הרחיק את התוצר מקו המגמה: רמתו נמוכה מקו המגמה בכ-3% ובתוצר העסקי בכ-5%. במקביל, עודכנו נתוני התוצר עבור שני הרבעונים לפני-כן כלפי מעלה, מה שקיזז חלק מהסטיה מקו המגמה לאור נתוני הרבעון השני. מגבלות היצע, בעיקר לנוכח המחסור בעובדים, בעיקר בענף הבנייה, מהוות גורם מרכזי לפער מהמגמה, וצפוי כי זה לא יצטמצם כל עוד המחסור בעובדים לא-ישראלים, היקף גיוס המילואים המשמעותי, והמגבלות על הפעילות באזור גבול הצפון נמשכים. מרבית השימושים נמוכים ממגמתם ובפרט ההשקעות והיצוא, בעוד שהצריכה הציבורית ממשיכה להיות גבוהה. מגמה זו, לצד העלייה באינפלציה, עקבית עם משק המאופיין במצב של מגבלות היצע על הפעילות, ובפרט לנוכח ההרחבה הפיסקלית הנובעת מהמלחמה. האינדיקטורים השוטפים למצב הפעילות הכלכלית במשק מרמזים על המשך הגידול המתון של הפעילות ביולי-אוגוסט. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש יולי מצביע על המשך שיפור קל במצבן הכלכלי של החברות. עם זאת מאזן הנטו נמוך מרמתו טרום המלחמה. הפער המשמעותי ביותר בפעילות ביחס לטרום המלחמה מדווח בענפי הבנייה והמלונאות, אך גם ביתר הענפים המצב הכלכלי טרם חזר לשגרה. נתוני סקר המגמות לחודש יולי מלמדים כי מגבלות ההיצע מצויות עדיין ברמה גבוהה לעומת טרום המלחמה, במיוחד בענף הבנייה, בעוד שמגבלות הביקוש נותרו בעיקר בענפי המלונאות והתחבורה, שמושפעים מהירידה החדה בתיירות. היקף הרכישות בכרטיסי אשראי נותר יציב מתחילת הרבעון השלישי, לאחר הירידה החדה שנרשמה בתחילת המלחמה וההתאוששות בעקבותיה. מנתוני סחר חוץ עולה כי יצוא ויבוא הסחורות (ללא יהלומים) עלו ביולי. הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים הוסיף לעלות ביולי והסתכם ב-8.1 אחוזי תוצר. ככל שלא תהיינה תוספות בלתי צפויות נוספות לתקציב הביטחון הוא צפוי לעמוד על 6.6% בסוף 2024. אי-הוודאות סביב תקציב המדינה לשנת 2025, וביצוע ההתאמות הנדרשות להקטנת הגירעון באופן מתמשך, תורמת לעלייה בפרמיית הסיכון ועלולה להקשות על חזרת האינפלציה ליעדה.