תביעות נזיקין בעקבות טיפול רפואי ספציפי של קופות החולים יידונו בבתי המשפט האזרחיים, ותביעות כלליות בנוגע להיקף השירות לו זכאים המבוטחים יידונו בבתי הדין לעבודה. כך קובע לראשונה (28.8.24) שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף. חוק ביטוח בריאות ממלכתי העניק לבתי הדין לעבודה את הסמכות לדון בתביעות נגד קופות החולים מכוח החוק, אך החריג תביעות נזיקין שנותרו בבתי המשפט האחרים (השלום והמחוזי, לפי גובה התביעה). למרות שלכאורה מדובר באבחנה ברורה, בית המשפט העליון נדרש מספר פעמים לשרטט במדויק את הגבול בין שני התחומים, למשל כאשר תביעה כללה עילות שונות או כאשר מדובר בנפגעי תאונות דרכים. כעת קובע גרוסקופף: "קו הגבול אותו ראוי להתוות בין תביעות המצויות בסמכות בתי הדין לעבודה לבין תביעות הנופלות לגדר חריג הנזיקין, ועל כן נמצאות בסמכות הערכאות האזרחיות, מבחין בין תביעות שעיקר עניינן נזקים שאירעו בפועל למבוטח או קבוצת מבוטחים בגין מתן (או אי-מתן) של טיפול או שירות רפואי מסוים - אשר יידונו בערכאות האזרחיות (וזאת בין אם הוגשה בעניין תביעה פרטנית ובין אם הוגש הליך ייצוגי); לבין תביעות שעיקר עניינן בהיקף, אופן או טיב הזכאות של מבוטחי קופות חולים לטיפול רפואי - אשר יידונו בבית הדין לעבודה (וזאת, יובהר, אף אם תביעות אלו כוללות עילות נזיקיות נלוות). "מכלל זה נובע כי בית הדין לעבודה הוא שידון בתביעות שליבת עניינן תקיפת החלטות מנהליות הנוגעות לעצם הזכאות לשירות רפואי, לאופן הענקתו או להיקף המימון בגינו. מנגד, תביעות המתמקדות בשאלה האם עומדת למבוטח זכות לפיצוי בשל נזק שנגרם לו כתוצאה מהטיפול הקונקרטי שהוענק לו, ידונו, ככלל, בבית המשפט האזרחי". לדברי גרוסקופף, "מבחן עזר חשוב לעניין מהות התביעה הוא האפשרות לדון בה מלכתחילה, דהיינו בטרם ניתן הטיפול הרפואי. תביעות שעניינן נזק שנגרם מטיפול ניתן לבחון, במקרה הרגיל, רק בדיעבד (ex-post), לאחר שהפוטנציאל הנזיקי התממש. לעומת זאת, תביעות שעניינן זכאות לטיפול ניתן לבחון גם מלכתחילה (ex-ante), כלומר בטרם, ולמעשה במנותק, מהאופן בו השפיע הטיפול על מבוטח כלשהו. "...את הבחינה בדבר מהות התביעה יש לבצע ביחס לעילות התביעה ולחקיקה המעגנת אותן - אך אין להסתפק רק בבחינת השיוך הפורמלי של העילות השונות לתחום דיני הנזיקין. יתרה מזאת, אין לשעות לניסיון של תובע 'להלביש' באצטלה נזיקית-אזרחית תביעה הנמצאת, מהותית, בסמכות בתי הדין לעבודה. חלף בחינה טכנית זו, יש לבצע בחינה מהותית של הסוגיות המרכזיות המתעוררות בתביעה". גרוסקופף קיבל את ערעורה של מכבי שירותי בריאות על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע וקבע, כי בית הדין לעבודה הוא שידון בבקשה לתביעה ייצוגית נגדה בטענה לסירובה להעניק טיפול עיניים לילד הנמצא על הספקטרום האוטיסטי. הוא מסביר, כי מדובר בתביעה הנוגעת למדיניותה של מכבי ולא לנזק ספציפי שנגרם לאותו ילד, ולכן כאמור מקומה בבית הדין לעבודה. השופטים יצחק עמית ויעל וילנר הסכימו עם גרוסקופף. את מכבי ייצגו עוה"ד אסף רנצלר, אורי בוסתנאי וסופיה טבצ'י, ואת הילד - עו"ד תומר יוסף.