מסמך סודי של חמאס, שנחשף לראשונה (6.9.24) על-ידי העיתון הגרמני "בילד", חושף את האסטרטגיה שמוביל הארגון בניהול המשא-ומתן מול ישראל דרך מתווכים בינלאומיים. המסמך, שנכתב באביב 2024 ונמצא על מחשב שנתפס בידי כוחות צה"ל, מגלה כיצד חמאס פועל בצורה צינית ומניפולטיבית כדי להשיג יתרונות אסטרטגיים, תוך ניצול בני הערובה המוחזקים בידיו ואמצעי התקשורת הבינלאומיים.
על-פי הערכות, המחשב שנתפס היה שייך ליחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה. התוכן המפורט של המסמך, שנחשף במלואו, חושף את מטרות הארגון בהובלת המשא-ומתן – בראש ובראשונה שיקום היכולות הצבאיות של חמאס ושימור שליטתו ברצועת עזה. הדבר נעשה תוך הפעלת לחץ על ישראל באמצעות הקהילה הבינלאומית ותוך שימוש בחטופים ישראלים ככלי מיקוח.
אסטרטגיה מניפולטיבית מול ישראל
המסמך מדגיש כמה עקרונות שעליהם חמאס מבסס את האסטרטגיה שלו. הארגון מנסה "לשחוק את המנגנון הפוליטי והצבאי של ישראל" ולהתיש אותה, תוך שימוש בלחץ בינלאומי. חמאס אינו מכוון להגיע להסכם מהיר מתוך דאגה לתושבי עזה או בני הערובה, אלא להפך – הוא מודע לכך שהמשך הלחימה תורם ללחץ שהוא מפעיל. לפי המסמך, יש "לשפר תנאים חשובים בהסכם, גם אם פירוש הדבר שמשא-ומתן יימשך זמן ארוך יותר".
נקודה מרכזית נוספת היא השימוש במשפחות החטופים ככלי לחץ על ממשלת ישראל. במסמך נכתב במפורש: "יש להמשיך להפעיל לחץ פסיכולוגי על המשפחות של האסירים (הכוונה לחטופים הישראלים), גם עכשיו וגם במהלך השלב הראשון (של שחרור החטופים במסגרת עסקה והפסקת אש), כדי שהלחץ הציבורי על ממשלת האויב יגבר". חמאס מנצל את המצב הרגשי והקשה של המשפחות כדי לנסות ולשבור את הלכידות הציבורית בישראל, ובכך לכפות על הממשלה להתגמש במשא-ומתן.
ניצול בני הערובה והלחץ הפסיכולוגי
המסמך מתאר באופן מפורט את הדרכים שבהן חמאס משתמש בחטופים לשיפור עמדותיו במשא-ומתן מול ישראל. אחת השיטות הבולטות היא שחרור קבוע של סרטונים בהם החטופים נדרשים להטיח ביקורת בממשלת ישראל ולהפציר בשחרורם בכל מחיר. שיטה זו משמשת להחלשת המורל הציבורי בארץ ולגרום לכך שהמשפחות יפנו את מאבקיהן כלפי ממשלת ישראל, באמצעות הפגנות ברחובות, ולא כלפי חמאס.
השימוש בחטופים אינו מסתיים גם לאחר שחרור חלקי. על-פי המסמך, גם לאחר הפסקת האש ושחרור החטופים, חמאס מתכוון להמשיך להפעיל לחץ על ישראל. במסמך נאמר כי "במהלך משא-ומתן לקראת השלב השני (של העסקה), חמאס יתיר לנציגי הצלב האדום לבקר כמה אסירים ולהעביר מסרים מהם אל בני משפחותיהם". מהלך זה נועד לעורר תקווה בקרב משפחות החטופים ולהגביר את הלחץ הציבורי על ממשלת ישראל, במטרה להאריך את הפסקת האש גם אם חמאס יכשיל את המשך שחרור החטופים.
התעלמות מציר פילדלפי ושקרים לקהילה הבינלאומית
בנוסף, המסמך מצביע על כך שציר פילדלפי – גבול רצועת עזה עם מצרים – כלל אינו מוזכר במסמך המשא-ומתן של חמאס וזאת בניגוד להצהרות הפומביות, למרות שהתביעה הישראלית להישארות בציר עלתה לכאורה בשיחות. המהלך הזה מדגיש את טקטיקת חמאס להפיל את האחריות על כישלון אפשרי של המשא-ומתן על ישראל, ובכך גם לגרום למתח בין ישראל לוושינגטון.
המסמך גם חושף כיצד חמאס מתמרן את הקהילה הבינלאומית ואת דעת הקהל העולמית. בין היתר, מופיעה במסמך הצעה להציב כוחות צבא של מדיות ערב בגבולות רצועת עזה, כדרך להבטיח שחמאס יוכל לשקם את יכולותיו הצבאיות, בזמן שכוחות אלה ישמשו כחיץ וימנעו מישראל לפעול בעזה. בכך חמאס מתכוון לרכוש זמן יקר לחידוש הכוח הצבאי שנחלש במהלך הלחימה.
שחרור מחבלים כבכירי חמאס הבאים
לבסוף, המסמך מתייחס גם לדרישה לשחרור מחבלים כבדים שנדונו למאסרי עולם, במטרה למלא את השדרה הפיקודית של הארגון לאחר חיסול בכיריו בידי ישראל. 100 מחבלים כאלה נדרשים להחליף את המפקדים שחוסלו, ולשוב ולהוביל את פעילות הטרור של חמאס לאחר הפסקת האש.
המסמך שנחשף על-ידי "בילד" מציג תמונה מטרידה של האופן שבו חמאס פועל במשא-ומתן עם ישראל. בניגוד להצהרותיו הפומביות, חמאס אינו שואף לסיום מהיר של הסכסוך או להפחתת סבלם של תושבי עזה. המטרה המרכזית שלו היא שיקום כוחו הצבאי ושימור שליטתו ברצועה, תוך ניצול מקסימלי של המצב הרגשי והפוליטי בישראל.