חרדים אנשי חסידות סאטמר אינם זכאים לפטור משירות צבאי מטעמי מצפון - קובע (10.9.24) בית המשפט העליון. השופטים יצחק עמית, רות רונן ודפנה ברק-ארז דחו פה אחד את עתירתם של האחים שלמה הייליך ומרדכי היימליך נגד החלטת צה"ל שלא להכיר בהם כסרבני מצפון, אם כי מנימוקים שונים. חסידות סאטמר היא מהקבוצות האנטי-ציוניות הקנאיות ביותר במגזר החרדי והיא מתנגדת לעצם קיומה של המדינה, בין היתר בנימוק המכונה "שלוש השבועות" - דברי הגמרא ולפיהם נאסר על עם ישראל למרוד בגויים. היימליך טענו, כי איסור זה מונע מהם לשרת בצבא יהודי עד ביאת המשיח ועד שהסנהדרין תורה על כך. האחים (וחסידי סאטמר אחרים) כבר ביקשו מבג"ץ פטור מטעמי מצפון ועתירתם נדחתה. הם התייצבו לצו ראשון והוצאו להם צווי גיוס ואשתקד דחה צה"ל את בקשתם לפטור וגם את בקשתם להופיע בפני הוועדה העוסקת בפטורים מטעמי מצפון. בעתירתם טענו היימליך, כי אינם רוצים להציג את עצמם בכזב כאילו תורתם אומנותם, וכי החלטתו של צה"ל אינה סבירה. עמית אומר כי אין מקום להתערבות בהחלטתו של צה"ל, שכן אין סיבה להמיר את שיקול דעתו בזה של בג"ץ. הוא מזכיר, כי הפסיקה קבעה שפטור מטעמי מצפון יינתן רק במשורה ובצמצום, וכי הוא יינתן (אם בכלל) רק לפציפיסט המסרב ליטול חלק בכל מלחמה שהיא ולא למי שמסרב להשתתף במלחמה או בפעולה מסוימות. סירובם של היימליך הוא כללי (לכל שירות שהוא עד ביאת המשיח), אך הם אינם פציפיסטים (שכאמור הפטור ניתן רק להם; כ-25 בשנה בלבד) - שכן לא אמרו שיסרבו לשרת בצבא במדינה זרה. עוד אומר עמית, כי דין העתירה להידחות בשל אופיה הקיבוצי - שכן מדובר באמונה הנטועה עמוק בקהילתם. לעומת זאת, פטור יכול להינתן רק באופן אינדיבידואלי, וקבלת העתירה עלולה לגרום להרחבת הפטור - מצב ממנו יש להימנע, "במיוחד כיום, בהינתן האיומים הביטחוניים חסרי התקדים על המדינה ועל אזרחיה". רונן פותחת באומרה: "אפשרות של פטור רחב מדי מטעמי מצפון טומנת בחובה סכנה בסיסית - בוודאי במדינת ישראל ועל אחת כמה וכמה בימים אלה. זאת מאחר שלהרחבת פטור משירות הצבאי עשויות להיות השלכות ממשיות על ביטחון המדינה; ומאחר שמתן פטור לצעירים מסוימים ולא לאחרים עלול לפגוע בזכות השוויון של אלה המשרתים. מטעם זה יש להגביל את הרחבת הפטור משירות מטעמי מצפון. "הדין מכיר גם בכך כי כל שירות צבאי עשוי לעתים לחייב את הפרט לוותר - ולו באופן חלקי - על ערכיו או עקרונותיו מכוח חובתו לציית לחוק. כדי לזכות בפטור מטעמי מצפון, על מבקש הפטור לבסס את בקשתו על התנגדות עמוקה ביותר, ועל תפישה כי שירות צבאי מנוגד לעקרונות הליבה העמוקים ביותר שלו. אין די בכך ששירות צבאי מעורר אצלו חוסר נוחות בלבד". לדברי רונן, גם אם פרשנותם של הייליך ל"שלוש השבועות" אינה סבירה, אין בכך כדי להשפיע על האפשרות להכיר בהם כסרבני מצפון; וייתכן גם שבקשתם אכן אינדיבידואלית ולא קבוצתית. אולם, דין העתירה להידחות, משום שהיימליך הם סרבני מצפון על-רקע דתי ולא פציפיסטים: הם מתנגדים רק להשתתפות במלחמות של יהודים מאז היציאה לגלות, ולא למלחמות בכלל. קבלת העתירה עלולה להביא לכך שכל חסידי סאטמר יקבלו פטור, ואף ייווצר קושי להבחין בין סרבני מצפון דתיים לבין מי שיתחזו לכאלה. ברק-ארז אומרת כי מדובר בבקשה קבוצתית באדרת של פטור אינדיבידואלי, ודי בכך כדי לדחות אותה - שכן ניתן לתת רק פטור אינדיבידואלי, בעוד פטור קבוצתי מצריך חקיקה מפורשת. "אופיו הקבוצתי של הפטור אינו נובע מטעמים 'מספריים' בלבד, אלא בראש ובראשונה מהעובדה שהמבקשים אותו הם יחידים המשתייכים לאותה קבוצת אוכלוסייה, ולמעשה שותפים לאותה קהילה ולאותם מוסדות המכוננים את חייהם. מבנה קהילתי מוגדר זה, על מכלול מאפייניו והשקפותיו, הוא שעומד, הלכה למעשה, בבסיסו של הפטור המבוקש", מסבירה ברק-ארז. היימליך חויבו בתשלום הוצאות בסך 2,000 שקל. את היימליך ייצגה עו"ד נועה לוי, ואת המדינה - עו"ד מתניה רוזין.