סערת השימוש במרחב הציבורי בעיר לצורך תפילות יום הכיפורים וההקפות השניות בכיכר דיזנגוף מסרבת לשכוך. הצדדים הודיעו (11.9.24) לבית המשפט המחוזי בתל אביב כי לא הצליחו להגיע להסכמות ביניהם. כזכור, 33 עותרים ותנועת "ראש יהודי" מבקשות לקיים מקצת מתפילות יום כיפור והקפות שניות בשמחת תורה במתחם הכיכר. הם דורשים לאפשר הצבת מחיצה ניידת באורך 15 מטרים במהלך התפילות, כך שתהיה הפרדה מגדרית בין גברים לנשים, לפי המסורת היהודית. בא-כוח העותרים, עו"ד אורי ישראל פז, הדגיש כי מדובר באירוע דתי המיועד למי שמעוניין להתפלל לפי ההלכה המחייבת הפרדה מגדרית. לדבריו, המחיצה תוכננה להיות במרכז הכיכר ולאפשר לכל המעוניינים להתפלל בנוחות על-פי המסורת, תוך שימור האפשרות לשאר הציבור להשתתף בטקסים או לשהות במרחב הציבורי מסביב באופן שאינו נפרד. עו"ד פז הוסיף כי ההפרדה אינה מהווה הדרת נשים, אלא נוהג דתי שמונהג במקומות ציבוריים מזה מאות בשנים, ונתמך אף בהמלצות משרד המשפטים לבחינת תופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי, המתייחסות לאירועים בעלי אופי דתי מובהק. מנגד, עיריית תל אביב-יפו, בייצוגו של עו"ד שמואל זינגר מהייעוץ המשפטי העירוני, הביעה את התנגדותה הנחרצת לאישור הבקשה. העירייה טענה כי המרחב הציבורי אינו יכול לשמש להפרדה מגדרית על-פי חוקי העירייה, וכי היא מחויבת לשמור על חופש התנועה ושוויון הזכויות לכל תושבי העיר, גברים ונשים כאחד. העירייה אף ציינה כי היא אינה מאפשרת הצבת מחיצות במרחב הציבורי לצורך תפילות, במיוחד כשמדובר באירוע שמבקש להשתמש במרחב הציבורי כולו לטובת ציבור מצומצם. במכתבה לבית המשפט, ציינה העירייה כי כיכר דיזנגוף היא מרחב ציבורי חשוב ומרכזי בעיר, המשמש את כלל הציבור לפעילויות מגוונות, ולכן יש להותיר אותו פתוח לכלל האוכלוסייה. היא אף העלתה ספקות לגבי האפשרות לקיים את האירוע באופן שבו הציעו העותרים מבלי לפגוע בשימוש השגרתי של הכיכר, כולל השבתת המזרקה במהלך התפילות באופן שיפרי מעת שליח הצבור, הצבת ארון קודש, במה ושולחנות לתפילה. כמו-כן, העירייה הדגישה כי אין לעותרים "זכות ראשונים" לקיים את האירוע בכיכר דיזנגוף רק משום שהם הגישו את הבקשה מוקדם, וכי אין להפלות בין מבקשים שונים בהקצאת השימוש במרחבים ציבוריים. תגובת העותרים להצעות הפשרה של העירייה, לאפשר "העתקת" בתי כנסת למבני ציבור כך שהתפילה תתקיים בהם, לא איחרה לבוא. בא-כוח העותרים, עו"ד פז אמר: "תגובת העירייה להצעות הפשרה מפני דרכי שלום שהציעו 33 עותרים מעידה על חוסר סובלנות לשמה. הצענו להתפלל ביום כיפור בכיכר דיזנגוף כמו בשנים עברו למעוניינים בתפילה יהודית. שטחיה הציבוריים של העירייה וגניה נועדו לשימושו של הציבור הרחב. מחובתה המשפטית של העירייה להעמידם לרשות הציבור כולו, על כל גווניו, תוך מתן אפשרות להבעת דעות ואמונות שונות. אין העירייה רשאית להפלות לרעה ציבור זה או אחר בשל אי-הסכמה של מי מאנשיה לדעותיו של אותו ציבור". עוד הוסיף פז: "הצגנו לפני בית המשפט את המקורות ההלכתיים כיצד תפילה אורתודוקסית מתנהלת מאות בשנים בהפרדה בין גברים לנשים, גם במרחב הציבורי הפתוח. ואפילו בהמלצות הצוות המשרדי במשרד המשפטים לבחינת תופעת הדרת-נשים במרחב הציבורי, הוחרג 'אירוע בעל אופי דתי מובהק שעיקרו פולחן דתי או טקס דתי משמעותי אחר כשבאי האירוע מתאפיינים ברצון בהפרדה'. והיועץ המשפטי לממשלה אף פרסם הנחיה מעודכנת בעקבות פרשת עפולה, שלא כל הפרדה מגדרית היא הדרת נשים, ומחובתה של עיריית תל אביב לפעול על פיה". הוא סיכם את עמדתו באומרו: "עיריית תל אביב חוטאת למהותה של מדינה יהודית ודמוקרטית, כי המדינה היהודית תהיה קליפה ריקה ללא תרבות יהודית ששורשיה במורשת היהודית במרחב הציבורי, והמדינה הדמוקרטית מחויבת לערכים של חופש הביטוי הדתי ומתן אפשרות למגוון הרחב של המגזרים באוכלוסייה להשתמש במרחב הציבורי במידה שוויונית ככל האפשר". מן העירייה נמסר: "עם כל הכבוד לפעילותה של ראש יהודי - תהא פעילותה אשר תהא - לא היא אשר משמרת את אופיה של תל אביב יפו כעיר במדינה יהודית ודמוקרטית, ובכל מקרה ודאי שלא היא המספקת את צרכי הדת בעיר. אחרי הכל, הגורם המרכזי והמשמעותי היחיד שמספק את צרכי הדת בעיר, לטובת כלל הציבור ובאופן שוויוני, אינה ראש יהודי עם פעילותה הנקודתית והספורדית, אלא העירייה – המממנת, בהתאם לחוק, 75% מתקציב המועצה הדתית, בהיקף של למעלה מ-20 מיליון שקל, המקצה קרקעות גם לטובת בתי כנסת והמספקת לתושבים הדתיים פעילות תרבות תורנית באמצעות האגף לתרבות תורנית".