הפיגוע הפלילי ברמלה (12.9.24), שבו רכב שהתפוצץ הוביל לשריפה קטלנית שגבתה את חייהם של ארבעה בני אדם, מצית מחלוקת עזה בין השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, לבין היועצת המשפטית לממשלה, בנוגע לאמצעים הנדרשים לטיפול בתופעת הפשיעה. אחר-הצהריים, פיצוץ רכב עז התרחש ברחוב הומה אדם ברמלה, והוביל לשריפה שהתפשטה במהירות. כוחות ההצלה שהגיעו למקום הצליחו לחלץ מספר נפגעים, אך ארבעה בני אדם, בהם שני ילדים, נספו באש. תינוק נפצע באורח אנוש. דועאא אבו חילווה (33) ובתה סילה שלמדה בכיתה ב', קרוב משפחתם מוחמד אבו חילווה, תלמיד כיתה ו', ולין מוגרבי (20) הם ארבעת עוברי האורח שנרצחו היום (חמישי) בפיצוץ הרכב ברחוב הרצל שברמלה. החקירה המשטרתית נמשכת, והמשטרה בודקת מספר כיוונים אפשריים, ביניהם סכסוך בין ארגוני פשיעה. בעקבות האירוע, בן-גביר הגיע לזירה והצהיר על נחישותו להילחם בפשיעה. בן-גביר קרא להפעלת מעצרים מנהליים נגד עבריינים, בטענה שמדובר בכלי הכרחי לשם שמירת הביטחון הציבורי. "אירוע קשה וחמור זה הוא תוצאה של שנים של הזנחה של הפשיעה במגזר הערבי", אמר בן-גביר כשהוא מגולל את האשמה לפתחה של היועצת המשפטית לממשלה. "אנחנו מקצים משאבים ועובדים כל הזמן, אבל בלי מעצרים מנהליים לא נצליח לעקור את השורש של הבעיה". הקריאה של בן-גביר להפעלת מעצרים מנהליים זכתה להתנגדות מצד היועמ"ש, גלי מיארה. גורמים משפטיים טוענים כי מעצרים מנהליים הם צעד קיצוני שניתן להשתמש בו רק במקרים חריגים ביותר, כאשר קיים חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה. "מעצרים מנהליים אינם פתרון קסמים", אמר גורם משפטי בכיר. "השימוש בכלי זה חייב להיות מבוסס על ראיות מוצקות ובהתאם לחוק, ולא ככלי פוליטי". עוד ציינו כי הדרג המדיני מתנגד למעצרים מסוג זה.

בן-גביר מתנגד כאשר מדובר במתנחלים

המעצרים המינהליים מעוגנים חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), העוסק במפורש רק בסכנות לביטחון המדינה. הוא קובע: "היה לשר הביטחון יסוד סביר להניח שטעמי ביטחון המדינה או ביטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר, רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות על מעצרו של האדם לתקופה שתצויין בצו ושלא תעלה על שישה חודשים". החוק גם מדגיש, כי הסמכות להפעלתו היא אך ורק בידי שר הביטחון עצמו: "סמכויות שר הביטחון לפי חוק זה אינן ניתנות לאצילה". מעצרים מינהליים מופעלים כמעט בלעדית ביהודה ושומרון, ונדונים על בסיס יום-יומי בבג"ץ - שכמעט בכל המקרים משכנע את העצורים לחזור בהם מערעוריהם לאחר שהוא שומע במעמד צד אחד את נימוקי מערכת הביטחון. אם ייעשה ניסיון להשתמש במעצרים מינהליים לצרכים אחרים, סביר להניח שבתי המשפט יפסלו זאת. אפשר לכאורה לטעון שמלחמה בפשיעה עונה על ההגדרה "ביטחון הציבור" שבחוק, אך העובדה שיישומו מופקד בידי שר הביטחון - מלמדת שמדובר בביטחון לאומי ולא בביטחון "משטרתי". ניתן להעריך, כי מדי שנה נעצרים עשרות ואולי מאות פלשתינים במעצרים מינהליים, כאשר קיימות ראיות שהם מעורבים במעשי טרור - אך לא כאלו שניתן לחשוף בדיון פתוח. במקרים בודדים נעצרים באותה שיטה גם מתנחלים; בן-גביר מתנגד בחריפות מזה שנים לשימוש בכלי זה נגד יהודים ואף תקף את השר יואב גלנט על כך. בבית החולים אסף הרופא פרצו מהומות במהלך הטיפול בפצועים, והמשטרה עצרה שלושה תושבי רמלה בחשד להפרת הסדר ותקיפת שוטרים במקום.