פשיעה לאומנית בשטחי יהודה ושומרון הפכה לנושא רגיש ומורכב בזירה הבינלאומית. מדובר בפשעים או פשעים לכאורה שבוצעו על-רקע אידיאולוגי, בעיקר מצד קבוצות מתנחלים, כנגד פלשתינים החיים באזור. התקפות אלו כוללות פעולות אלימות כמו הצתת בתים, השחתת רכוש, תקיפות פיזיות ואיומים. בשנים האחרונות, מדינות שונות החלו להפעיל עיצומים כלפי מתיישבים החשודים במעורבות במעשי אלימות כלפי פלשתינים, במיוחד לנוכח מה שהגדירו ככישלון רשויות האכיפה בארץ למצות את הדין עם האחראים. מדינות אלו מיישמות צעדים כלכליים ומשפטיים במטרה להגביל את פעילותם של ישראלים החשודים בפשיעה לאומנית. מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לבקשת חבר הכנסת עופר כסיף, נותן מבט עומק לתופעה בתקופה שעד סוף חודש יולי 2024. הממ"מ ביקש גם לבדוק מי הגורם האמון על ההחלטה בדבר הטלת מגבלה מסוימת על אנשים או גופים מסוימים ומה מקורות המידע עליהם מבוססות ההחלטות (קרי, המידע בדבר מעורבות בפעולות אלימות כלפי פלשתינים ביהודה ושומרון). אומנם בחלק מהמקרים הגורמים שנבדקו מציינים את האירועים אשר הביאו להטלת ההגבלות, אולם ברוב המקרים לא נמצא מענה לשאלה בדבר מקורות המידע עליהם הסתמכו; יוצא מכלל זה משרד הפנים הבריטי, שציין באופן כללי כי בנוסף למקורות הגלויים, הוא מסתמך על מקורות מודיעין של גופי האכיפה הבריטים; כמו-כן, באחת ההודעות על הטלת העיצומים ציינה דוברות מחלקת המדינה האמריקנית כי יש צילום המתעד את אחד מהאירועים שבגינו הוטלו עיצומים על אחד האנשים המעורבים בתקרית.