בדיון אסטרטגי שקיים ראש הממשלה ביום חמישי, אמר בנימין נתניהו כי "אנחנו לקראת מערכה רחבה בעצימות כזו או אחרת". ביום שני יתכנס הקבינט המדיני-ביטחוני לדיון על החזית הצפונית. בתוך כך, חיל-האוויר תקף הערב יעדי חיזבאללה באזור בעלבכ שבעומק לבנון. גורם מדיני אמר כי צריך להיערך למערכה ארוכה בצפון שתגבה מחירים כבדים. בכאן חדשות פורסם כי נתניהו סבור שיציאה למלחמה בלבנון לא תפגע בלחץ הצבאי ברצועה, ולא תסכן את הסיכוי לעסקת חטופים. לעומתו, שר הביטחון יואב גלנט מאמין כי מערכת הביטחון אומנם מוכנה ליציאה למערכה, אבל מהלך כזה עלול לפגוע בסיכוי להחזיר חטופים בשל הצורך להסיט כוחות מעזה. בממשל ביידן מקווים לכל הפחות לעכב מלחמה בלבנון עד לאחר הבחירות בארה"ב. גורמים ישראלים מסרו ש"השליח המדיני המיוחד עמוס הוכשטיין לא השיג התקדמות שתביא לפתרון דיפלומטי". ביום שני צפוי הוכשטיין להגיע לאזור במטרה לקדם מהלכים מדיניים ופתרונות דיפלומטיים שיסייעו לרגיעה בצפון. על-פי דיווח בחדשות 13, בדיון שלשום נאמר מפורשות על-ידי גורמים שונים, בהם גם ראשי מערכת הביטחון, שהסדר מדיני לבדו לא ישיב את התושבים הביתה. עוד נאמר כי השאיפה היא להתחיל מערכה מוקדם ככל האפשר בהתאם לשני פרמטרים מרכזיים: יכולות צה"ל והיערכות הכוחות והחימושים ולגיטימציה בינלאומית. בכיר בסביבת נתניהו הדגיש, עם זאת, כי לא נקבע מועד למהלך הצבאי, אך מדובר בפרק זמן של שבועות עד חודשים ספורים. לא ברור האם תמתין המערכה עד אחרי חגי תשרי. הקבינט המדיני-ביטחוני צפוי לאשר מחר (יום ב', 16.9.24) את צירוף "השבת תושבי הצפון לבתיהם" למטרות המוצהרות של המלחמה. מדובר בהחלטה מהותית, שכן יהיה זה האזכור הרשמי הראשון של המערכה בצפון במסגרת מסמך רשמי העוסק במטרות המלחמה, וזאת חרף הצהרותיו של ראש הממשלה נתניהו בשבועות האחרונים. עד עתה, הממשלה נמנעה מלהכניס את סוגיית הצפון באופן מפורש למסמכים רשמיים, על-אף הלחימה המתמשכת באזור. החלטה זו נובעת מהמצב הביטחוני המתוח בגבול הצפון, לצד הדרישות הגוברות מצד תושבי הצפון הנמצאים תחת מתקפות ומעוניינים לשוב לבתיהם. ישנה תחושה הולכת וגוברת בקרב קובעי המדיניות שיש צורך להחזיר את האוכלוסייה האזרחית למצב שגרה במהרה, כדי לחזק את תחושת הביטחון ולשמור על הלכידות החברתית באזורים הרגישים הללו.