"למפקד הצבאי סמכות לנקוט צעדים להבטחת ביטחון האזור ותושביו. הדבר נובע הן מחובתה הכללית של המדינה להגן על אזרחיה, והן מהמשפט הבינלאומי, המורה כי המפקד הצבאי יגן על מי שמצוי בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית. החלטות המפקד הצבאי בעניינים הנוגעים להבטחת ביטחונם של תושבי האזור מצויות בליבת שיקול הדעת המקצועי שלו, ובית משפט זה אינו מחליף את שיקול דעתו של המפקד הצבאי בשיקול דעתו שלו. דברים אלה נכונים גם כשעסקינן בהחלטות הנוגעות להסדרי התנועה החלים באזור, ולניתוב התנועה באופן שיאפשר לצבא לפקח עליה". כך אומר (15.9.24) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, בנוגע לקביעת הסדרי תנועה ביהודה ושומרון בידי צה"ל משיקולי ביטחון. הדברים נאמרו בהסכמת השופטות רות רונן ודפנה ברק-ארז - הרכב של שופטים המתויגים, בעיקר בידי הימין, כ"ליברלים" ו"אקטיביסטים". עמית דחה עתירה נגד החלטתו באוגוסט אשתקד של מפקד חטיבת יהודה דאז, אל"ם ישי רוזיליו, לחסום את המעבר לכלי רכב בדרך עפר המחברת בין הכפרים הפלשתינים בית עווא ודורה (במערב הר חברון), בסמוך ליישוב נגוהות. עיריית בית עווא, תשעה תושבים ותנועת שלום עכשיו עתרו לבג"ץ, בטענה שהחסימה מכבידה מאוד על התושבים, בדמות קושי בגישה לבתיהם ולחלקות שהם מעבדים. המדינה השיבה, כי יש גישה לבתי העותרים וכי החסימה החלקית נועדה לשמור על שלום התושבים והסדר הציבורי, וזאת כדי למנוע ממחבלים להגיע ליישוב נגוהות. החסימה עוגנה בצו בנובמבר אשתקד בשל המלחמה והוא הוארך מאז מספר פעמים. עמית מאמץ את הסברי צה"ל ואומר כי החסימה הוצבה לאחר שלא נמצאה דרך יעילה אחרת, וכי לא הוכח שנגרם לעותרים הנזק הנטען (חוסר אפשרות להגיע ברכב לבתיהם). בנוגע לגישה לאדמות החקלאיות אומר עמית, כי יש להשלים את מיצוי ההליכים מול צה"ל ורק לאחר מכן יוכלו לעתור לבג"ץ אם ירצו. לבסוף אומר עמית, כי "חזקה על המשיב כי יחזור ויבחן מעת לעת את הצורך בחסימת דרך העפר בהתאם לנסיבות הביטחוניות". ברק-ארז מוסיפה: "בנסיבות העניין, ובשים לב להיבטים הביטחוניים שהוצגו לנו, אני מצטרפת לדחיית העתירה. אף אני מבקשת להדגיש כי בשים לב למשקל שניתן להיבטים אלה, ועל-רקע ההכבדה שנגרמת לעותרים, יש מקום לכך שאכן תתבצע בדיקה עתית של הצורך בחסימה של דרך העפר, בהתאם לשינויים בתנאי המקום והתקופה". את העותרים ייצגו עוה"ד שניר קליין ומיכאל ספרד, ואת המדינה - עו"ד קובי עבדי.