"קיבלנו פניות מהתנועה למשילות ולדמוקרטיה ומחבר המועצה הארצית של לשכת עוה"ד, שעניינן התנהלות נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים", פתח רוטמן. "בנוסף, נחשפנו להודעת דוברות הנהלת ביהמ"ש מטעם השופטים החברים בוועדה, על הצעתו של השר לוין, מה שלכאורה מראה על פעילות מתואמת בניהול מו"מ. יש הוראת חוק האומרת שנציגי כל אחד מהגופים לא יפעלו בשם הגוף אלא בשיקול דעת עצמאי, ולכן מדובר באירוע שלכאורה מנוגד לחוק. כמו-כן, עולות טענות לניגוד עניינים, כולל אמירה של ראש לשכת עוה"ד לפיה גם נשקלו שיקולים זרים וגם נעשית פעולה מתואמת של הלשכה לסיכול מועמדים. בנוסף, כרגע תלוי ועומד בפני הוועדה עניין שאסור להתעלם ממנו והוא סוגית בחירת נשיא העליון, כשאחד השיקולים המרכזיים הוא שיטת הסניוריטי אל מול בחירה חופשית של חברי הוועדה. ככל שהנושא יעלה להצבעה, שני השופטים החברים בוועדה אמורים להתמנות ולכן יש להם גם אינטרס אישי. לניגוד העניינים הזה לא מצאתי התייחסות או פתרון ואבקש לדעת מה הכללים, אם הכללים קיימים רק על בני תמותה או גם על השופטים".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "התנועה למשילות מקבלת כאן קדימות בדיונים והגיע הזמן שתעשה גילוי נאות. לא הצהרת שאתה ממייסדי התנועה. יש הרבה נושאים חשובים יותר על סדר היום שאותם אתה מזניח. לא ראיתי דיון פיקוח על שר המשפטים שמפקיר את משרד המשפטים ולא ממנה שופטים במחוז ירושלים, בביה"ד לעבודה הארצי, הוא לא מקיים את פסיקת ביהמ"ש העליון, הטיעונים שלך בעייתיים ביותר לכל הפחות. לומר ששיטת הסניוריטי היא ניגוד עניינים? הפכתם הכל לאג'נדה פוליטית צרה כשלא מעניין אתכם מה אתם שורפים בדרך. למה השיטה הכוחנית והבריונית? אני שומעת את שר המשפטים וחבריו אומרים שלא בטוח יקיימו את פסיקת בית המשפט. אתם שורפים את המועדון. שר שלא פועל לטובת המערכת שהוא אמון עליה פוגע באמון האזרחים במערכת, כשאין שום רצון להיטיב עם האזרחים שרק נפגעים. ממשלה ושרים לא כשירים ויו"ר ועדה שמשתתף בחגיגה. אני מציעה לך לחזור בך ומבקשת חוות דעת של היועמ"ש מה פה ניגוד עניינים ועל בסיס מה ניגוד העניינים שאתה טוען לו. על סמך פרסומים בעיתונות?".

ח"כ אפרת רייטן (העבודה) ציטטה מדבריו של רוטמן: "אני קורא להצביע לנוכח הסכנה לבחירת עמית בכר. קראתי בפומבי לתמוך ברשימת הציונות המשפטית...", ואמרה: "כשאלה הדברים וכשמדובר ברדיפה אישית פוליטית, ציד של ממש כלפי מי שנבחר כדין לעמוד בראש לשכת עוה"ד והתערבות באופן בוטה במערכת בחירות בצורה פוליטית, יש כאן ציד ממשי של כל מי שנלחם בשיטה שלכם להרוס ולהחליש בגלוי את מערכת בתי המשפט ולהחליש את שומרי הסף, ולכן, גם היום כשהדברים ברורים מאליהם, יש פה משהו מכוון פוליטית לפגוע כדי שלא תהיה לשכה או נציגי לשכת עוה"ד כדי שלא יידרש לקיים פסק דין בישראל. אלו שני עולמות מקבילים כשאני ואתה יודעים וקראנו את פסק הדין והשר היה צד בהליך והפסיד, אבל ההפסד לא מצא חן בעיניו ואז פתאום ביהמ"ש לא מוסמך. איני יודעת אם ידו של השר נמצאת כאן, אבל רוחו כאן לאורך כל הזמן בשיתוף מלא. יש ניגוד עניינים וגם נראות של ניגוד עניינים וכשאני רואה את הקשר המובהק בינך לבין התנועה שהקמת, זה נראה כמו זרוע ביצועית ארוכה, יש בכך טעם לפגם. "שנינו היינו חברי הוועדה לבחירת שופטים וברור שמדברים ומנסים להגיע להסכמות. השרה סטרוק לא הכחישה שהיא עובדת בתיאום מוחלט של 'שלושת חברי הקואליציה' בוועדה". רוטמן: "את המאבק לתיקון מערכת המשפט התחלתי לפני שנים. אני שמח וגאה שהקמתי את התנועה, כן ירבו כמותה בישראל. אני לא חושב שיש ספק לגבי הקשר שהיה לי עם התנועה ולצערי הכללים אוסרים על חברותי בה. מדהים שזה בעינייך ניגוד עניינים ושאת מזהה את כל הקשר הבעייתי בלשכת עוה"ד ואומרת שיש להשאירם בתהליך. אמרתי בצורה ברורה גם בעבר שאין ללשכת עוה"ד מקום בוועדה לבחירת שופטים, אבל כל עוד הם שם עליהם לפעול במסגרת החוק". ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): "הייתי מצפה בכל דיון ועדה להעלות את נושא הפקרת החטופים והקרבתם על מזבח ממשלת הדמים הזו. הפכת את הוועדה הזו לשקר שקר תרדוף במקום צדק צדק תרדוף, כשהשקרים מופצים בכל פעם על-ידי ממשלה, והיו"ר שאמור לרסן ולפקח הוא למעשה נציג של הממשלה בכנסת. זה ניגוד האינטרסים. זו ממשלה וקואליציה שמתנהלת בכוחנות ואלימות ומצדיקה אותה ע"י דה-לגיטימציה ודמוניזציה של כל מי שלא מוצא חן בעיניה".

ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): "מדינת ישראל ואזרחיה מרובים וכך דעותיהם שונות. כל רצוננו הוא בגיוון מכל הדעות והכיוונים ולא רק אלו שהם מ'המשפחה'. נציגיו של עמית בכר יושבים בוועדה לבחירת שופטים ונציגי קהלת לא. אפשר לא לאהוב את פעולתם, אבל זכותם לומר את דעתם. הרפורמה המשפטית קריטית ואקוטית כדי להחזיר את אמון הציבור במערכת המשפט, אבל היא הופסקה בשל המלחמה. ביהמ"ש העליון מגיע ומחזיר אותה. נשיא ביהמ"ש העליון זה דבר חשוב, אבל לא הכי חשוב כרגע. ראינו שביהמ"ש העליון התנהל מצוין גם בלי נשיא קבוע, עם ממלא-מקום".

ח"כ טלי גוטליב (הליכוד): "בא לי להקיא מהצביעות שמתרחשת פה. היועמ"ש מנדלבליט מתברר שחוסר ידיו הנקיות זה לשון המעטה של המאה. תראו איך הוא מתמנה. הוא יודע שיש לו חפרפרת מטעם אפי נווה שמעביר לו את כל המידע. זה עובר מתחת לרדאר שלכם. הכוח הבריוני הבלתי נתפס שלו, ממנה את פרקליט המדינה הכי פחות מתאים איסמן, כי יד רוחצת יד. אני לא הייתי מתמנה כי לא הייתי רוחצת ידו של אף אחד. איך מיארה מונתה? רז נזרי שהיה המועמד הטבעי, 'חטאו' היה שנתן דעה של איפכא מסתברא ש'אין קייס' בתיקים של נתניהו, כך שחששו שחס וחלילה יגיש עמדה כזו. מה שמעניין את המערכת הוא לשמור על עצמה ועל כוחו של בג"ץ. יש רצון של בג"ץ לקבל סמכות שאין לו. הנשיא נבחר על-ידי רוב בוועדה לבחירת שופטים ושופטי העליון צפצפו על החוק שנים והביאו מועמד ותיק. מוטב יעשה השר לוין, פסק הדין שניתן הוא ללא שיניים, שיענה לביהמ"ש העליון בשפתו ולא יכנס את הוועדה – הכלבים נובחים והשיירה עוברת".

ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): "ברפורמה, שמאוד נדרשת, היה רצון לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולהוציא את נציגי לשכת עוה"ד מההרכב עקב חשש שהם נמצאים שם ומנעים ממועמדים להתמנות בגלל קשרים ולא בכלל כישורים. לצערנו, הוכח שזו שיטת עבודה של לשכת עוה"ד. יש למצות את הדיון ולהחזיר את החקיקה של שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולהוציא את נציגי הלשכה ממנו". רוטמן: "הועלו פה טענות מופרכות. על העובדה שלשכת עוה"ד צריכה להיות וולונטרית כתבתי לפני שנים רבות. עו"ד בן ארי הוביל מאבק זה עוד לפני הבחירות האחרונות ורבים וטובים איתו. גם לגבי מקומה של לשכת עוה"ד בוועדה לבחירת שופטים, זו עמדה עקבית שהתבטאתי בה ונמצאת במצעים ובהסכמים הקואליציוניים. אחת הטענות הנבזיות שנשמעה פה היא שיש קשר לוועדת חקירה על המלחמה - איילת שקד וועדת החוקה שקיימו דיון על שיטת הסניוריטי עוד ב-2018 תכננו את 7.10? הדיון על השיטה מלווה את המערכת שנים רבות ושיטת הסניוריטי מנוגדת לחוק בצורה מאוד ברורה, כי יש לשקול שיקולים רלוונטיים. יכול להיות שסניוריטי הוא שיקול חשוב, אבל לא יכול להיות השיקול היחיד או חזות הכל. זה מנוגד גם להיגיון של ביהמ"ש העליון. כשהתאים למנות את נילי ארד לביה"ד לעבודה כי זה לא התאים לאנשים מסוימים, התעלמו משיטת הסניוריטי. "נראה שיהיה יותר ממועמד אחד ואז על הוועדה להפעיל שיקול דעת, וכמובן להימנע מניגוד עניינים. השופטים סולברג וברק ארז שאמורים להתמנות לפי השיטה, יכולים לדון בנפש חפצה בשאלת הסניוריטי? אם השר לוין יפעיל את שיקול דעתו ויחליט אם הוא מקיים או לא מקיים את פסק הדין הלא חוקי, בהנחה שיחליט שהוא מכנס את הוועדה ומעלה להצבעה מינוי נשיא, שיטת הסניוריטי מונחת על הפרק, ובנושא הזה נקבעה עמדה מוסדית של לשכת עוה"ד בניגוד לחוק, נקבעה עמדה מוסדית של שופטי העליון שהעניין נוגע להם ישירות ונשאל מה ייעשה בניגוד העניינים הזה".

עו"ד ערן בן ארי, חבר המועצה הארצית בלשכת עורכי הדין: "אפשר היה לקוות שכל שחקן בזירה יפעיל ריסון על עצמו בעת מלחמה כבדה שאנחנו נמצאים בה וגזרתי על עצמי להוריד פרופיל בתקווה לאחד את העם ולנצח במלחמה, אבל בצוק העתים אני רואה שדברים מתקדמים וביקשתי להרים דגל. אני צופה משך שנים על בעיית ניגוד עניינים קשה של נציגינו. בקדנציה של נווה היינו אופוזיציה יחידה והגשנו עתירה לבג"ץ בעניין פעולתו בוועדה לבחירת שופטים. השופט עמית דחה את עתירתנו. ניגוד העניינים היה אז כלכלי. כתבתי מכתבים לראש לשכת עוה"ד, משרד המשפטים ונוספים והתריתי על הדבר הזה שמתפוצץ. בראיון מוקלט אמר ראש לשכת עוה"ד 'אנחנו בגופנו אומרים - לא יקרה' ביחס למועמד שהוא איש קהלת, 'ונציגינו חסמו בכוח, ואני גאה על כך מאוד". איך פוסלים אנשים על בסיס מקום עבודתם. חברת הוועדה עו"ד קלמנוביץ' גם עובדת בלשכת עוה"ד תמורת משכורת. המועצה הארצית התבקשה לבחור את נציגיה בלשכה, ומקורות-החיים שצירפה נעדרה שורה של מקום עבודתה ערב המינוי - בלשכת עוה"ד. זה דבר חריג מאוד. כתבתי מכתבים לראש הלשכה, ליועמ"שית והמנכ"ל ולא זכיתי לתגובה. " פניותיי ללשכה לברר אם היא מועסקת בחוזה לא נענו. זה תפקיד חדש שנתפר – 'מנהלת המחלקה הבינ"ל', שכלל לא הוגדר על ידינו כחברי מועצה שאמורים להגדיר. לפי מיטב הבנתי, היא במשרה חדשה כמעט בוודאות ללא מכרז, למרות שמדובר בגוף ציבורי, ואף ללא חוזה עבודה כי ביקשתי לקבלו ולא קיבלתי. העסקת נציגת לשכת עוה"ד היא חריגה, לא נתקלתי בכך, וגם מתכונת העסקה לפיה היא יכולה לאבד מקומה בכל רגע, מגיעים למצב של ניגוד עניינים חריף".

היו"ר רוטמן: "כשיודעים שמשכורתה של חברת ועדה תלויה בעמית בכר, זו כבר לא התרברבות בראיון. איסור ההעסקה לא כתוב בחוק, אך כן כתוב שאסור לה לשקול את שיקולי לשכת עוה"ד, וזו טענה מדהימה שאבירי שלטון החוק מנסים לשכנע, שנראה להם סביר והגיוני שאדם יכול להיות תלוי במשכורתו בלשכת עוה"ד והיו"ר ולא לשקול את שיקוליו". עו"ד בן ארי: "ביקשתי להיות חבר הוועדה לביקורת וסורבתי כחבר אופוזיציה משך למעלה משנה". ח"כ רייטן: "באת לסגור חשבונות? אתה בונה פה תיאוריות לא על סמך ראיות". היו"ר רוטמן: "אין שחיתות שלא תגנו עליה". ח"כ כסיף: "זה המשך ההפיכה המשטרית".

עו"ד לאה רקובר, יועמ"שית משרד המשפטים והוועדה לבחירת שופטים: "התקבלו בלשכת שר המשפטים מספר מכתבים באשר לחברת הוועדה והתבטאויות יו"ר הלשכה. פנינו במכתב לחברת הוועדה שמתייחס לטענות שהועלו ע"י עו"ד בן ארי. "בהתאם לסעיף 6(2) לחוק בתי המשפט, המועצה הארצית של הלשכה בוחרת את חברי הוועדה מטעמה. מוזכר כאן העיקרון של שיקול הדעת העצמאי - סעיף 6א אכן הוסיף את שיקול הדעת העצמאי ללא מחויבות לגוף מטעמו נבחרו לוועדה. כללי ניגוד העניינים חלים על כל אחד מחברי הוועדה כולל על נציגי לשכת עוה"ד". רוטמן: "אם אגש לעו"ד נווה כחבר הלשכה והוועדה, ואעסיק אותו בשכר של 50,000 שקל או 30,000 שקל ואסתובב בכל העולם ואומר שנציגי הלשכה חוסמים - בתוך כמה זמן תפתחי נגדי חקירה". עו"ד רקובר: "על חברי הוועדה חלים כללי ניגוד העניינים, ובנוסף לסעיף 6א יש את כללי השפיטה המונים את השיקולים שעל חברי הוועדה לשקול כשהם דנים על מועמד מסוים. חברי הוועדה כולם אמורים לדון בהתאם לכללי השפיטה. הציפיה היא לבחון שיקולים מקצועיים לגבי המועמדים. התיאור שתיארת של 50,000 שקל הוא מסמר שיער אך היפותטי, חברת הוועדה עוד לא התייחסה לטענות". עו"ד יסכה בינה, ראש התנועה למשילות ולדמוקרטיה: "צאו מהפוזיציה. אנחנו חושפים פה שחיתויות מצמררות בלב ליבת העיסוק של שופטים, שמכריעים גורלות של אנשים, לא יכול להיות שרק צד אחד יזדעק מרה. שרק לנו יפריע כשכל פעם יש פה רף חדש לשחיתות, וניגודי עניינים. אתם יכולים להיכנס ולראות את התלונות שלנו לאורך שנים, עתרנו נגד אורנשטיין ונווה. הלוואי שהייתם מתייצבים לצדנו לתקן את מערכת המשפט המושחתת, גם את לשכת עוה"ד, שתהיה מערכת נקיה וכפופה לחוק. עד שלא תהיה חקירה ממצה על כך שראש הלשכה מודה בעבירה על החוק במניעת כניסה על בסיס אמונה ומקום עבודה, אנחנו דורשים שהוועדה לא תכונס". היו"ר רוטמן: "אחכה לראות את תוצאות בדיקת משרד המשפטים. זימנתי גם את חברי הוועדה השופטים והם בחרו שלא לבוא, כך גם נציגי לשכת עוה"ד והשרים שתיאמו איתי. אין שום חוק המונע משופטים להגיע לדיון ועדה בכנסת. זה אי-ציות לא ראשון, ואני קורא לשר המשפטים לציית לפסק דין של ביהמ"ש העליון בדיוק כמו שבית המשפט העליון מציית לחוק. לא גרם אחד יותר. אני מבקש שהתייחסות לנושא ניגוד העניינים של שופטים העוסקים בשיטת הסניוריטי, תועבר בכתב. הדיון בוועדה קשור בטבורו לשיטת הסניוריטי כשחברי הוועדה השופטים אמורים להתמנות בשיטה זו. אבקש גם את התייחסות הייעוץ המשפטי לוועדה ומשרד המשפטים לסוגיות אלו כמו גם לניגוד עניינים לשכת עוה"ד".