אין מקום לאפשר לשר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, ייצוג נפרד בעתירה המינהלית נגד קידומו של קצין המשטרה מאיר סוויסה, שכן ההחלטה היא בלתי חוקית ובטלה מעיקרה. כך טוענת (19.9.24) היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, בתגובתה לעתירתו לבג"ץ של בן-גביר נגדה. בן-גביר קידם את סוויסה לדרגת סגן-ניצב ומפקד תחנת דרום תל אביב, למרות כתב האישום המייחס לו יידוי רימוני הלם לעבר מפגינים נגד הרפורמה המשפטית. בית המשפט המחוזי בירושלים הוציא צו ביניים המקפיא את המינוי, לו התנגדה מיארה בזמן אמת. בן-גביר עתר לבג"ץ לאחר שהיא סירבה לאפשר לו להיות מיוצג בנפרד וקבעה שעליו להסתפק בציטוט עמדתו בידי הפרקליטות. בן-גביר טוען, כי המשמעות היא שעמדתו למעשה לא נשמעת והדיון מתקיים במעמד צד אחד. מיארה אומרת בתגובה, כי החלטתה מושתתת על סמכויותיה כפרשנית המוסמכת של החוק כלפי הרשות המבצעת, כפי ששב וקבע בג"ץ לפני שלושה חודשים. "החלטה זו נוגעת לליבת הסמכויות של היועצת המשפטית לממשלה, שנועדו להבטיח את פעולתה של הרשות המבצעת בגבולות הדין, בעניין הצגת עמדת המדינה לבית המשפט הליך משפטי, והאפשרות לאישור ייצוג נפרד במקרים נדירים וחריגים ולרבות באשר לאופן בו ייערך הייצוג הנפרד". לדבריה, בן-גביר בעתירתו מתעלם ממושכלות יסוד אלה. לטענת מיארה, מינויו של סוויסה "נעשה שלא כדין, בשל צבר של פגמים תהליכיים ומהותיים. מדובר במקרה שבו אי-החוקיות של המינוי היא גלויה וברורה. בקשת הייצוג הנפרד של השר בעניין מינויו של רפ"ק סויסה נסובה על שאלה קונקרטית בתחום המשפט המינהלי, שיש לגביה אמות מידה משפטיות ברורות כפי שנקבעו בפסיקה, בנהלי המשרד לביטחון לאומי ובנהלי משטרת ישראל. "משכך, המקרה דנן אינו מסוג אותם המקרים הנדירים והחריגים ויוצאי הדופן שבהם יש מקום להתיר ייצוג נפרד לשר, למשל היה מדובר בסוגיה ייחודית, חוקתית או משטרית עקרונית; ולא נפל כל פגם בהחלטתה לדחות את בקשת העותר, ולאפשר לו חלף זאת, להעביר את עמדתו במסגרת תגובת המדינה לעתירה, שתוגש על-ידי באי-כוח המדינה באותו הליך". מיארה מזהירה: "המשמעות של חיוב היועצת המשפטית לממשלה להתיר ייצוג נפרד במקרה כה בוטה של פעולה בניגוד לדין, שעה שעל הפרק לא עומדת כל שאלה משפטית עקרונית - חוקתית או משטרית, היא הסרת כל מגבלה על ייצוגם הנפרד של שרים בהליכים משפטיים, תוך ביטול מעשי של פסיקת בית המשפט הנכבד באשר לחריגותם של של מקרים אלו. משמעותה היא למעשה - הפיכת החריג לכלל ומתן לגיטימציה להתנהלות בלתי חוקית". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן, מוריה פרימן ויונתן מוזס.