ישראל מנסה למנוע, אולי ברגע האחרון, את הוצאת צווי המעצר נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט בידי בית הדין הפלילי בהאג. שלושה חודשים לאחר שהתובע כרים חאן ביקש להוציא את הצווים, ישראל הגישה (20.9.24) לבית הדין את עמדתה ולפיה לבית הדין אין סמכות לשפוט בעניינה ובקשתו של חאן סותרת את אמנת בית הדין. חאן ביקש לעצור את נתניהו וגלנט - בקשה ראשונה מסוגה כאשר מדובר בראשי מדינה דמוקרטית - בטענה לפשעי מלחמה של ישראל במלחמת חרבות ברזל. בית הדין אפשר לשורה של מדינות וארגונים להגיב על הבקשה ולכן ההחלטה מתעכבת; בחודש שעבר ביקש חאן לזרז אותה, בטענה שהמצב מחמיר בכל יום שעובר. ישראל אינה חברה בבית הדין הפלילי ובעבר התעלמה מההליכים שניהל נגדה, בטענה שממילא אינו יכול לפעול בעניינה בשל סיבה זו. חאן טוען, כי יש לו סמכות משום שהרשות הפלשתינית - החברה בבית הדין - ביקשה את התערבותו. בנושא זה טוענת ישראל, כי על פי הסכמי אוסלו - לרשות אין סמכות לשפוט ישראלים, ולכן אין היא יכולה לבקש מבית הדין לשפוט אותם במקומה. עוד טוענת ישראל, כי חאן הפר באופן בוטה את חוקת בית הדין ועקרון המשלימוּת, בכך שלא פעל כנדרש כדי לאפשר לישראל, לפני קידום פעולותיו, לממש את זכותה לחקור בעצמה את הטענות אותן הוא מעלה. על פי עיקרון זה, בית הדין הבינלאומי אינו מתערב כאשר למדינה שנגד אזרחיה מוגשת תלונה יש מערכת שיפוט מקצועית ועצמאית, היכולה לברר בעצמה את הטענות. משרד החוץ אומר, כי מדינות מובילות שונות (לרבות מדינות החברות בבית הדין), ארגונים ומומחי משפט מרחבי העולם שותפים לעמדות שהציגה ישראל בנושאים אלו. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, הבהירה אתמול לנתניהו, כי הדרך הטובה ביותר - ואולי היחידה - למנוע את הוצאת צווי המעצר היא להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את הטענות בנוגע לניהול המלחמה (וזאת בנפרד מהמחדלים שקדמו לה). כמה מומחים סבורים שגם ועדת בדיקה ממשלתית תספק מענה בנושא המשלימוּת, אם כי מיארה טוענת שיש צורך בגוף עצמאי המנותק מן הממשלה. נכון לעכשיו, נתניהו מסרב להקים ועדה כלשהי.