יו"ר הימין הממלכתי, חבר הכנסת
גדעון סער, הודיע (21.9.24) על החלטתו לוותר על מינויו לתפקיד שר הביטחון, לאחר שקיבל את ההצעה לפני כשבוע. סער הסביר כי לקח על עצמו את ההחלטה לאור ההתפתחויות האחרונות בגבול הצפוני. הוא הדגיש את החשיבות בהובלת מדיניות ביטחונית ממוקדת, ועמד על כך שהכרחי לקיים פיקוח אזרחי שאינו נגוע בקונספציות שקרסו ובתפיסות מערכתיות שהוכחו ככושלות.
סער, שהביע ביטחון ביכולתו לתפקד כשר ביטחון והדגיש את ניסיונו העשיר בתחום הביטחון הלאומי, הציג טיעונים נגד הצורך בכך ששר הביטחון יהיה יוצא מערכת הביטחון. הוא ציין את המסקנות של
ועדת וינוגרד, שהדגישה את חשיבותו של שר ביטחון בעל-רקע אזרחי, וטען כי הניסיון המצטבר מצביע על כך שהאסטרטגיות המוצלחות ביותר הגיעו משרי ביטחון אזרחיים, ביניהם
דוד בן-גוריון,
משה ארנס, ו
שמעון פרס.
סער הוסיף והצביע על כך שהאסונות הביטחוניים הגדולים בהיסטוריה של ישראל, בהם מלחמת יום הכיפורים וטבח 7 באוקטובר, התרחשו כאשר שרי ביטחון יוצאי צה"ל הובילו את המערכת. הוא קרא להכרעה במקום התשה ושחיקה, והדגיש את הצורך בתפיסת ביטחון עדכנית שתתאים לאיומים של ישראל.
עם זאת, על-אף ויתורו על תפקיד שר הביטחון, עדיין קיימת אפשרות שסמוך הזמן הקרוב סער ייכנס לממשלה בתפקיד אחר. חשוב לציין כי עד למועד פרסום הודעתו, סער לא עדכן את הליכוד לגבי החלטתו. נכון לעכשיו, לא ברור אם יימשך המשא-ומתן בנוגע למינוי לתפקיד אחר.
סער סיים את דבריו בקריאה לפעול בנחישות ובהתמקדות בכיוון של הכרעה בכל החזיתות. הוא הוסיף כי ימשיך לחזק את מדינת ישראל ולפעול למען ביטחונה, בתקווה שהמערכה הנוכחית תביא להשגת יעדים משמעותיים.