בדיון הוועדה הופיעו גם גרושות שנפגעו באופן ישיר במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. מורן שיין אסולין, גרושתו של ליאור אסולין ז"ל, סיפרה על ההידרדרות הנפשית והכלכלית שעברה בשנה האחרונה: "אני לא יכולה לאפשר לילדיי את מה שאפשרתי לפני. אני לא יכולה לחזור לעבוד, לא יכולה לעמוד על הרגליים. כל יום שעובר זה עוד נזק לנשמה שלהם, גם ככה הם מתמודדים עם אובדן בלתי נתפס".

אליה תורן וקס, גרושתו של יגאל וקס ז"ל, סיפרה כיצד עזבה את ארצות הברית עם ילדיה כדי לקבל סיוע בארץ לאחר הרצח, אך מצאה עצמה מתמודדת עם ביורוקרטיה ופערי זכויות מול אלמנות אחרות: "לא ייתכן שבן הדוד של הבן שלי יכול לצאת לקייטנות של משרד הביטחון והבן שלי לא יכול. תעזרו לנו לצאת מהמקום הזה".

אדוה פינקלשטיין, אם לשני ילדים שהיו בני חמש ושלוש בזמן הפיגוע, הדגישה את ההשפעה הקשה של אובדן האב על חייהם. היא סיפרה כיצד הקריירה שלה נפגעה קשות, לאחר שהצליחה להגיע להישגים משמעותיים בתחום ההייטק, עבודה שכללה שעות רבות ונסיעות תכופות. "כשהיה לילדים שלי אבא מעורב, זה הסתדר. הם בילו כמעט חצי מהזמן אצלו", אמרה. אולם לאחר האסון היא נאלצה לעזוב את עבודתה בחברת ההייטק בשל חוסר היכולת לשלב בין הטיפול בילדים הקטנים לבין הדרישות התובעניות של מקום העבודה. "אני לא יכולה לעשות את זה יותר... אין לי את היכולת הנפשית להתרכז בעבודה בזמן שאני צריכה ללוות את הילדים שלי באבל הנוראי הזה", הוסיפה. היא הדגישה את תחושת היעדר התמיכה שמלווה אותה וגרושות נוספות, והצביעה על בעיות עקרוניות במצב החוקי הנוכחי. לדבריה, בעוד אלמנות מקבלות מענה ותמיכה, גרושות ופרודות אינן זכאיות לאותן זכויות - דבר שגורם להן להרגיש "שוות פחות". היא אף סיפרה כיצד לא קיבלה הכרה מצד הרשויות בשל הסטטוס שלה כפרודה ולא כגרושה, מצב שמדגיש את הצורך בתיקון חוקי שיכיר גם במצבן של נשים שאינן נכנסות להגדרה של אלמנות או גרושות. ח"כ ישראל אייכלר, יו"ר הוועדה, ציין כי מדובר בפער בלתי סביר: "נעשה את המקסימום כדי להיטיב עם הילדים ולהשוות את המענים". גם ח"כ גלעד קריב (העבודה) התייחס לפער הדרמטי בתמיכה הניתנת ליתומים שהוריהם היו נשואים לעומת אלו שהוריהם התגרשו ואמר: "ברור לכל שאין מקום להבחנה בין יתום ליתום. כל עוד מדובר בקטין עד גיל 21, משק הבית שבו הוא גדל צריך לקבל את מלוא התמיכה שהמדינה מעניקה לכל יתום אחר".

הרשות לקידום מעמד האישה, שבראשה עומדת מירב שטרן, הביעה תמיכה במהלך והדגישה את החשיבות בהגברת השוויון המגדרי בתמיכה הכלכלית והנפשית. חוות הדעת שהגישה הרשות הצביעה על כך שיש להאריך את משך הזמן שבו הסיוע הנפשי יהיה זמין לגרושות, ואף לשקול מתן תמיכה לנשים פרודות שהיו במערכת יחסים של תלות כלכלית עם הנפטר. עמותת "חמניות - הבית ליתומים בישראל", הפועלת למען זכויות יתומים, בירכה על הצעת החוק אך ביקשה להרחיבה. העמותה הצביעה על כך שהחוק במצבו הנוכחי יוצר פערים משמעותיים בין יתומים שהוריהם היו נשואים לבין אלו שהוריהם היו גרושים, וזאת לא רק במענקים הכספיים, אלא גם במגוון זכויות נוספות כמו סיוע בשכר דירה, מימון טיפול נפשי להורה הנותר ומימון חתונה לילד היתום. לדבריהם, מדובר בצעד ראשון אך לא שלם, ויש לפעול למען הרחבת ההגנה והסיוע לכלל היתומים בישראל. ח"כ אופיר כץ סיכם את הדיון בכך שהבהיר כי מדובר בצעד אחד מתוך מכלול תיקונים שנדרשים כדי להבטיח שוויון זכויות בין יתומי חללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, והדגיש כי יש להמשיך ולעקוב כדי לוודא שהמענים יינתנו בצורה הוגנת ושוויונית לכל הילדים שנפגעו.