לאחר שנתיים של עיצומים מצדם של המורים בתיכונים, הושגו הסכמות בין ארגון המורים למשרדי האוצר והחינוך והשלטון המקומי. שר החינוך יואב קיש הגיע (יום ג', 24.9.24) לוועדת החינוך בכנסת על-מנת להציג את ההסכם, והדגיש את השפעתו על מערכת החינוך והעובדה שכוללת תוספות שכר, מענק חד-פעמי והגדלת גמולי התפקיד למורים. בתמורה, ארגון המורים התחייב לשקט תעשייתי של חמש שנים. אוהד אלקבץ, נציג משרד האוצר שניהל את המשא-ומתן, הביע שביעות רצון מההסכם הסופי אך מתח ביקורת על התנהלות ארגון המורים: "מו"מ כזה לא חינוכי לא היה לי. שיטת הכוח הארגוני שמופעלת במקום לא ענייני, כמו שעשה ארגון המורים, היא שיטה לא נכונה". בנוגע לתוספות השכר ציין אלקבץ כי 90% מהתוספות בהסכם הנוכחי ניתנות לטובת שימושים ייעודיים, ורק 10% מהתוספות ניתנות במתכונת הישנה המבוססת על ותק.

סוגיית החוזים האישיים

אחת הנקודות המרכזיות בהסכם הייתה סוגיית החוזים האישיים. ההסכם כולל ניסוי המכונה "חוזים מיוחדים לעמיתי הוראה" שיוגבל בזמן, במטרה לאפשר גמישות בהעסקת מורים במקצועות ייחודיים כמו פיזיקה ומתמטיקה. שר החינוך קיש ציין כי מדובר בפתרון המאפשר גם לאנשים ללא תעודת הוראה להשתלב במערכת החינוך: "זהו כלי נוסף שאִפשר לכולם ללכת עם ולהרגיש בלי... אפשר לתפור מענה מיוחד לאלו שאין להם תעודת הוראה ואנחנו רוצים אותם במערכת החינוך". בנושא החוזים האישיים אמר אלקבץ: "כל המנהלים יכולים להיות בחוזים אישיים. מאחר שההסכם תחום בזמן, בשנת 2028 ניתן יהיה לגייס בחוזים אישיים לשנת הלימודים, והם יוכלו להיות מועסקים עד 2034". דבריו משקפים את הרצון של משרד האוצר להכניס גמישות וחדשנות במערכת החינוך, אך גם מעלים שאלות בנוגע לשמירה על זכויות המורים לאורך זמן. עם זאת, נייר עמדה מטעם פורום ההייטק למען ישראל שהוגש לוועדה הזהיר מפני הסכנה שבהחדרת חוזים אישיים לתוך מערכת החינוך. הפורום טען כי מדובר בדרישה לא-חוקית ומנוגדת לעקרונות השוויון והזכויות הבסיסיות של המורים. הפורום הדגיש את הצורך לשמור על תנאי השכר של המורים, לצד חיזוק מערכת החינוך באמצעות גיוס מורים איכותיים.