הצעת חוק יסוד חדשה, שהוגשה על-ידי ח"כ אוהד טל וקבוצת חברי כנסת, מבקשת לעגן בחוק את תפקידו של צה"ל כצבאה של מדינת ישראל ואת מעמד מערך המילואים כנדבך מרכזי במערכת הביטחון. בין יתר הסעיפים, נקבע כי הממשלה תפעל לתגמול והוקרה של משרתי המילואים, תוך מתן עדיפות למשרתים במגוון תחומים, מבלי שהדבר ייחשב כהפליה אסורה. כמו-כן, מוצע לקבוע יום הוקרה למערך המילואים. ח"כ טל (הציונות הדתית), מיוזמי ההצעה, ציטט בדיון הראשון בהכנת הצעת החוק את וינסטון צ'רצ'יל: "מעולם לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך למעטים כל כך". לדבריו, אין קבוצה המתאימה לאימרה זו יותר מאשר משרתי המילואים. הוא ציין כי ההצעה נולדה מיוזמה של משפחתו של יוסי הרשקוביץ ז"ל והדגיש כי 44 חברי כנסת מכל הסיעות הצטרפו להצעה, דבר המצביע על חשיבותה.

משרד הביטחון תומך, אך מעלה ספקות לגבי מעמד החוק

פזית תדהר, נציגת משרד הביטחון, הביעה תמיכה עקרונית בהוקרת משרתי המילואים וציינה כי כיום ישנם מנגנונים המוקנים בחוק שירות המילואים המאפשרים תגמול והוקרה. לדבריה, "מנגנון נוסף הוא הסמכת ועדת שרים למילואים להביא הצעות החלטה של הטבות, תגמולים וזכויות נוספות והדבר אכן נעשה". היא העלתה את השאלה האם נכון להעלות את נושא ההוקרה למעמד של חוק יסוד, או שמא יש להסתפק בתיקון החוק הקיים.

היבטים משפטיים - האם חוק יסוד הוא הפתרון?

גל עזריאל ממשרד המשפטים אמר כי עמדת המשרד היא שהנושא אינו מתאים לחוק יסוד אלא לחקיקה רגילה. לדבריו, "נצטרך לראות כיצד לקדם את הנושא באופן שלא מתנגש עם הזכות לשוויון". ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) הוסיפה כי יש היבט הצהרתי חשוב בהצעה, במיוחד לאחר אירועי 7 באוקטובר, וכי שירות המילואים מהווה חלק מרכזי בביטחון הלאומי. אריאל היימן, לשעבר קצין מילואים ראשי, הזכיר כי הוא עצמו יזם את חוק המילואים הקיים וכי הוא גאה בו. היימן סבור שהחוק הנוכחי צריך להישאר כחוק הצהרתי ולעבור שינויים מעת לעת בהתאם לצורך. ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר הוועדה, סיכם את הדיון בהדגישו כי אין התנגדות עקרונית להצעת החוק, אך עולה השאלה האם יש לקדם אותה כחוק יסוד או במסגרת חקיקה רגילה. "גם אם החוק לא יפתור את כל הבעיות, יש לו בעיני חשיבות גם משפטית וגם ציבורית", אמר. אדלשטיין ציין כי החוק צפוי לעבור ברוב מוחץ בכנסת, והייעוץ המשפטי של הוועדה יעבוד עם משרדי הממשלה והמציעים כדי להגיע לנוסח מוסכם.