מליאת הכנסת אישרה (29.9.24) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, במסגרת חקיקת התקציב הנוסף לשנת 2024. החוק, שנתמך על-ידי 58 חברי כנסת אל מול 52 שהתנגדו, מאפשר הגדלה חד-פעמית של ההוצאה הממשלתית בסכום של 3.35 מיליארד ש"ח, במטרה לממן את הצרכים האזרחיים שנוצרו כתוצאה מהמלחמה. במהלך הדיון הוצגו הצרכים הבוערים שנדרש לממן בעקבות המלחמה, לרבות סיוע לתושבים ביישובים המפונים, סיוע לחטופים ולמשפחותיהם, וכן הרחבת המעטפת התומכת במשרתי המילואים ובני משפחותיהם. בנוסף, התקציב יאפשר יישום המלצות הוועדה הציבורית בראשות הפרופסור אביעד הכהן לסיוע לנפגעי אירועי 7 באוקטובר, בהתאם למסקנות שהוצגו לשר האוצר. הגדלת התקציב נדרשת גם להבטחת המשך מתן שירותים חיוניים לאזרחים שנפגעו מהמלחמה, כולל הארכת משך הסיוע הכספי והנפשי המוענק לתושבי אזורי העימות, ובכלל זה מענקי תמיכה לעסקים קטנים שנפגעו באופן משמעותי במהלך המלחמה. מדובר בצעד שמטרתו לשמר את החוסן הכלכלי והחברתי של האוכלוסיות הנפגעות ולמנוע הדרדרות נוספת במצבם. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', התייחס לאישור החוק וציין כי ההחלטה מהווה המשך ישיר למדיניות הכלכלית שגובשה מאז תחילת הלחימה. לדבריו, "התקציב הנוסף נועד לספק את הצרכים האזרחיים והביטחוניים באופן המותאם למצב החרום שנוצר, תוך הקפדה על מדיניות כלכלית אחראית". ח"כ יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, הביע מנגד ביקורת חריפה כלפי הממשלה וטען כי הגדלת התקציב משקפת מדיניות פופוליסטית וחסרת אחריות כלכלית. לפיד הזהיר כי "הורדת דירוג האשראי של ישראל עלולה להוביל לפגיעה משמעותית בכלכלת המדינה", והדגיש את הצורך באיזון בין מימון צרכי החרום לבין שמירה על יציבות כלכלית. במקביל לאישור ההצעה, עלו במליאה קריאות של חברי כנסת מסיעות האופוזיציה להבטחת שקיפות מלאה בכל הקשור לאופן חלוקת התקציב הנוסף. חברי הכנסת דרשו להבטיח שההקצאות הכספיות יופנו במדויק למטרות שנקבעו, ללא בזבוז או ניצול בלתי ראוי של כספי ציבור. כמו-כן, הובעה דאגה מהאפשרות שהתקציב הנוסף לא יענה במלואו על כלל הצרכים הנדרשים, במיוחד נוכח הימשכות הלחימה והאתגרים הביטחוניים והכלכליים שהיא יוצרת. עם זאת, הודגש כי מדובר בצעד חיוני שיאפשר לממשלה להמשיך לספק מענה מיידי ויעיל לאוכלוסיות הנפגעות.